טאטאתי את הבית הבוקר (כן, זה קורה לפעמים), ותוך כדי גם הקשבתי לאיזה פודקאסט.

כי מי צריך להתרכז כשהוא מטאטא, כן?

אבל פתאום, מצאתי את עצמי עומדת באמצע הבית ולא מוצאת את המטאטא.

אותו אחד שרק לפני רגע השתמשתי בו.

ועברתי על כל החדרים, ועל כל המקומות, גם אלו שלא הייתי בהם, ו…אין.

לקח לי כמה דקות למצוא אותו – בנישה הקטנה שבין הקיר למטאטא.

הנישה שהיא לא הבית שלו ולא הייתה הבית שלו אף פעם. לא אצלי.

אצל אמא שלי – דווקא כן.

ואני לא גרה אצל ההורים שלי כבר יותר משני עשורים, ועדיין – הסח דעת רגעי, והרגלי ילדות משתלטים עליך בצורה מלאה.

מטורף, לא?

ולמה אני מספרת לכם אם זה?

כי כל כך הרבה פעמים אני שומעת מלקוחות שלי את הכעס והכאב על כך ששוב הם נפלו, ושוב אכלו את מה שלא רצו, ושוב פנו למתוק בלילה ושוב לא יצאו לאימון כי נעשה קר. לא אמת חשוב מה – הם היו בטוחים שאת ההרגל הזה הם ניצחו כבר, אבל כשלרגע הם לא שמו לב, אותו הרגל חמק מהדלת האחורית חזרה.

כי ככה זה הרגלים ישנים

הם יושבים לנו עמוק עמוק במוח, ומחכים.

שנשחרר לרגע תשומת לב.

ואז – הם מתגנבים חזרה. וזה לא חשוב שהם לא מקדמים אותנו, וזה לא חשוב ששנים אנחנו מנסים להיגמל מהם. הם חוזרים.

והדרך היחידה למנוע מהם את החזרה?

לחייך

ולחזור לפעולה שבחרנו במקום.

ככה פשוט,

ככה קשה.

אז אם אתם צריכים עזרה לנצח הרגלים ישנים ורוצים לפתח חדשים, כאלו שיעזרו לכם לחיות את החיים כמו שאתם באמת רוצים ולא איך שהתרגלתם.

ואם אתם רוצים שגם אצלכם ההרגלים הישנים יחמקו חזרה רק פעם בהרבה זמן,

אני כאן כדי לעשות אתכם את השינוי.