אתם בטח מכירים את המספרים
ואם לא, אני בטוחה שלא תצליחו להתחמק מהם בשבוע הקרוב.
כמה משמינים בממוצע במהלך החג? כמה קלוריות יש במצה? כמה קלוריות אוכלים בליל הסדר? ועוד'…
לרוב, אנשים בוחרים אחת משתי אסטרטגיות פעולה במצב כזה –
1. בריחה – "אני לא רוצה לדעת, תעזבו אותי באמא שלכם, תנו ליהנות!"
2. הימנעות -"הכל משמין, אני לא אגע בכלום"
שתי אסטרטגיות הפעולה האלו יכולות לעבוד.
כי אם מלחיצה אותי כל האינפורמציה הזו, אולי באמת עדיף שלא אדע, אוכל כמה שאני רוצה ודי?
ואולי אם אני לא עומדת בפיתוי, עדיף שלא אגע בכלל בכל המאכלים המשמינים הללו?

אולי.

אבל –

אם ההימנעות תזרוק אותי ללילה של אכילה מתסכול, אחרי שלא אכלתי כלום בלילה סדר, לא עשיתי כלום.
ואם הבריחה תיקח אותי לאכילה ללא שליטה, מתוך "אני לא רוצה לדעת" או "נטפל בזה אחר כך", גם פה אעלה במשקל.
האם ניתן לייצר נקודת שיווי משקל אחרת?
כן.
אפשר להצליח ליהנות מכל העולמות – לאכול מהאוכל המשמין, אבל בלי להגזים,
ולדאוג לשמור על סך יומי סביר של אכילה
ובמקביל, להימנע ממה שאני יודעת שיהיה לי קשה לשלוט עליו, אבל בלי תסכולים ובלי "השקעה רגשית" גדולה.
נכון, זה ממש לא קל.
אבל לגמרי אפשרי!
נסו למצוא את נקודת שיווי המשקל שלכם לחג הזה –
מה אתם יכולים לאכול בשליטה? מה עדיף שלא? איך אפשר לשלב את הדברים המיוחדים של החג בלי שיהיה להם "תג מחיר" גבוה ביום שאחרי?
בהצלחה 🙂
חג שמח, טעים ושמשי
אורית
נ.ב.
לצערי, לעשות הרבה ספורט זו לא הדרך להימנע מהשמנה בחג…זו כבר מחשבה שמתכתבת עם הפרעת אכילה..
אז תחסכו אותה מעצמכם 🙂
נ.ב. 2
נשמע לכם קשה?
אם מתרגלים את דרך החיים הזו כל השנה, בפסח קל יותר
מוזמנים להגיע לתהליך איתי