ל"ג בעומר היה פעם חג של מדורות – מדורות ענק, עם בובות שהיינו מכינים כדי לשרוף וכמובן המון תפוחי אדמה (קרטושקס) אז נכון שהיום מדורות זה לא אקולוגי, ועדין, זה תרוץ מעולה לדבר על תפוחי אדמה 😊 למה בכלל אוכלים תפוחי אדמה בל"ג בעומר? להבדיל משאר מאכלי החגים היהודיים, הפעם אין שום סיבה! ולראיה,
מפגש של חברים או משפחה לאירוע של "על האש" אינו סתם מפגש לארוחת ערב או צהרים, זה אירוע. מדובר ביום מלא שעיקרו סביב מה שמתרחש על הגחלים (בין אם אמיתיות או חשמליות). ולכולם יש אותו סדר: נקניקיות וכנפיים קודם, כדי שהילדים יאכלו כבר ואז הבשר ה"קל" חזה, פרגיות, שיפודים, לבבות ובסוף הסטייקים ועל השולחן
בת 16. יפיפה, רצינית מאד. מדי. חודשים לקח לי לגרום לה לחייך אלי באמת. היא אוכלת בריא, אמא אומרת לי, ועושה מלא ספורט כבר מגיל 10 היא אצל דיאטנית, אבל רק עולה. "לאחרונה, היא לא מסכימה ללכת אליה יותר, אבל היא חייבת מסגרת, אז באנו" והם באים. כולם. הילדה ושני הורים יחד. שבוע אחרי
"הבת שלי ירדה מאד יפה במשקל. היא מתאמנת בחדר כושר והמאמן שלה נותן לה תפריט, אבל לאחרונה יש לה כאבי בטן באופן קבוע, והרופא ביקש שהיא תראה דיאטנית" כשהיא מגיעה היא נראית טוב, אתם יודעים, נערה מתוקה, לא רזה מדי, מטופחת, עם חולצת הבטן הקצרה והמכנסיים הגבוהים והצמודים, כמו כל בנות גילה. היא מספרת
האם אפשר להתחיל מהתחלה? בחלק הקודם דיברנו על כך שהשיטות שמדברות על "ניקוי הרעלים" בגוף משווקות לנו על ידי מכירה של צורת מחשבה שעל פניו נראית הגיונית, אבל בפועל, אין לה בסיס מציאותי ופיזיולוגי. אחת הסיבות שאין צורך לנקות רעלים דרך דיאטה, היא שבאופן טבעי, לכל אדם יש מנגנוני ניקוי רעלים מובנים, מולדים. לראשון
יש משהו בפסח, עם הניקיונות והסדר שהוא מביא, דו-משמעית, שגורם לרבים מאיתנו לראות בו התחלה חדשה, נקיה, קצת כמו תחילת שנה. גם מזג האויר מתחמם, והשמש, והבגדים הקצרים מביאים איתם אנרגיות חדשות ומוטיבציה חדשה. אבל האם באמת אפשר לנקות הכול ולהשאיר מאחור את מה שהיה? ויותר מזה - האם כדאי? בקליניקה אני רואה את הביטוי
האם יש תזונה חכמה, כזו שתגרום לי להצליח במבחנים לא כי למדתי עוד אלא כי אכלתי נכון? התשובה היא כן כמו שכתבתי בפוסט על אכילה לשיפור תפקוד מוחי, אם נאכל נכון, המוח שלנו יעבוד טוב יותר. ואם נאמץ הרגלי אכילה נכונים בתקופת מבחנים, נוכל גם למקסם את זמן הלימודים שלנו, נקלוט יותר ונתרכז יותר.
כמו צמחים ובעלי חיים אחרים, גם הגוף שלנו דינמי - הוא נבנה ומתפרק, משתמש ומאבד כל הזמן רכיבים ולכן זקוק כל הזמן לאספקה תקינה של חומרים מזינים שיאפשרו לו לשמר את המבנה שלו, ובמקביל גם להתפתח ולצמוח. הרכיבים מהם בנויים איברים ומערכות בגוף משרתים את תפקיד אותן מערכות. כלומר, כל איבר בנוי מחומרים שנותנים
"לאכול אחרי האימון בערב? אבל אני מסיים ב-22:00..." "לא עדיף להפסיק לאכול ב-18:00? " "בדיאטה הקודמת שלי, הפסקתי לאכול מוקדם וירדתי מלא במשקל" "אם אני לא אוכלת בערב, אני קמה רזה ועם בטן שטוחה" נשמע לכם מוכר? אני שומעת את המשפטים האלו המון בקליניקה, אפשר להגיד שאפילו באופן יומי... אז האם לשעת האכילה יש משמעות?
החורף, הגשם והקור ממשיכים, והם מעמידים אותנו בפני התמודדות עם הגוף שלנו. זו התמודדות אחרת: לא רק הקושי לצאת לרוץ בגשם או הצמרמורת לפני הקפיצה למים ביום קר. ההתמודדות היא איך ניתן לשמור על בריאותנו בימים בהן מחלות החורף משתוללות סביבנו. כלומר – על מערכת חיסונית מתפקדת במיטבה. במגזין האינטרנטי runpanel פורסמה כתבה שלי בנושא
