אל תחכו למשבר. משבר הוא טריגר שאי אפשר להתעלם ממנו. זה השלב שבו "החשוב" הופך ל"דחוף". נדמה לנו שזה יהיה הרגע בו נוכל להתרכז בבעיה ולטפל בה. אבל האמת היא שבשעת משבר, התגובה שלנו כבר לא שקולה, אלא מבוהלת ולחוצה, ואין לנו זמן לבחור מה לעשות. אנחנו יורים לכל הכיוונים, ומפספסים שוב ושוב. ******
מים וביצועים? כן, כן. הישארו איתי, ונחדש קצת. נוזלים מהווים 50-60% מגוף האדם למים יש תפקידים רבים מאד בגוף – הם שותפים פעילים לתהליכים מטבולים, הם חיוניים להובלה של רכיבים ממקום למקום בגוף דרך הדם, לסילוק פסולת, לסיכוך מפרקים, ויסות חום הגוף, עיכול המזון דרך הרוק ושמירה על לחות העור. בעוד צריכת נוזלים מתרחשת
בלי לשים באמת לב גלשנו לתקופת החגים הארוכה ביותר בלוח השנה העברי. תקופה שבעבר הדאיגה אותנו מסיבות שהיום מרגישות טובות, ומעוררות געגועים... שאלות כמו: איך נתמודד עם הילדים בבית? עם היציאה הארוכה מהשגרה? וכמובן - איך נוכל לאכול טוב, להנות מכל מה שהדודות הכינו, ועדין לא לעלות במשקל? השנה, אחרי התרגול
מהי בעצם השמנה במובן הפיזיולוגי שלה? ומה הקשר בין השמנה להורמונים בכלל, ולנשים בפרט??השמנה היא אגירה עודפת של שומן ברקמת השומן הלבנה.באופן טבעי, הגוף בונה תאי שומן ומחבר אליהם את כלי הדם, ובכך הם נשארים תאים בריאים.במידה ואגירת השומן ממשיכה, תאי השומן מתחילים לתפוח ומאבדים את החיבור שלהם לכלי הדם.במצב כזה, אין יכולת לכלי
נושא ההורמונים הנשיים והשינויים בהם במהלך החיים, הפך להיות נושא מאד מדובר. ובעיניי, מרתק לראות את השינוי הסוציולוגי הזה לא פחות מאשר לנסות להבין את הנושא עצמו. הרי עד לא מזמן השיח על שינויים הורמונליים נקשר בעיקר לגיל ההתבגרות. על כל שאר השינויים דיברו בלחש, במקרה הטוב. ולרוב לא דיברו כלל. העניין הוא שהשינויים הורמונליים
אם עוד פעם אראה פוסט על כמה קלוריות יש בתמר... עבר לכם בראש? אז הפעם לא – פוסט טו בשבט הזה מדבר על משהו אחר - על איך נרתום פירות יבשים, לא מעובדים, ללא תוספי סוכר וסולפטים וצבעים מלאכותיים (שדרך אגב, פוגעים בספיגת B12 ועם סיכון לפגיעה מצטברת במערכת העצבים) לתזונת הספורט שלנו? אז ככה
אחת השאיפות הגדולות שלנו, בטח בסופו של החופש הגדול, היא "לחזור לשגרה". ויש בה ריגוש, בדיוק כמו בשאיפה לחזור למשקל של לפני ההיריון/מרתון או לחזור לכושר של לפני הפציעה או של "לפני שהגיעו הילדים". העניין הוא שכל סיפור ה"לחזור" הוא... איך אגיד את זה יפה? סיפור נדמה לנו שה-"געגוע" לעבר יגרום לנו למוטיבציה אבל הגעגוע,
"לפעמים לא לעשות הכי חזק, זה הכי קשה..." והפעם, פנינה מפיו של מדריך היוגה שלי :) להצליח להרים את הרגל עד קו המותן, לשמור על האגן מאוזן, לא למעלה מדי, לא למטה מדי. לא לנסות להרים הכי גבוה. ולהישאר. להחזיק את האיזון ולא את נקודת המקסימום. להסכים לגוף להיות במקום שהוא יכול היום, ולא
במקור, הפוסט הזה שוחרר לרשת החברתית ב - 00:15... כוננות, התראות, ואני לא הצלחתי להירדם. אז במקום לאכול - כתבתי לכם למה אנחנו מחפשים אוכל כשרמת המתח עולה? בין אם יורים עלינו בפועל או שאנחנו בחוויה של המתנה לירי הבא, הגוף שלנו מגיב. רמות לחץ עולות, וההשפעה שלהן עצומה. הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
נתחיל היום את החלק שהשני של הכתבה על תפוחי אדמה בכמה עובדות מגניבות: תפוח אדמה ובטטה לא קשורים בוטנית זה לזה "העיניים" שמתפתחות על גבי תפוחי האדמה הם המקור מהם מתרבים תפוחי האדמה תפוח האדמה הוא התעבות של שורש, ולא עונה על ההגדרה הבוטנית של פרי, ולכן מהבחינה הבוטנית הוא ירק. יש יותר מ-4000 זני
