אכילה בררנית מוגדרת כאכילה של מגוון קטן מאד של מאכלים, לפעמים אפילו סוג אחד או שניים של מזונות.
ילד בררן יפסול קבוצות מזון שלמות כמו ירקות או פירות.
ככל שיהיו לו דפוסים נוקשים של אכילה, הוא גם ידרוש לקבל את המזון שהוא כן אוהב בצורה מאד ספציפית.
למשל – פסטה לבנה בצורת ביסלי בלבד בצלחת הירוקה.
ילד בררן יכול לבחור להימנע מקבוצות גדולות של מזונות על בסיס ריח, מרקם, מראה ואפילו צבע.
****
באופן טבעי,ילדים מפתחים בררנות אכילה ברמה מסוימת סביב גיל שנה וחצי-שנתיים,
ומתחילים להירתע ממזון חדש שמוצע להם.
ברמה האבולוציונית מדובר במנגנון המטרתו הייתה, כנראה, לשמור על הילד מלהכניס לפה מזון רעיל,
במיוחד בשלבים בהם הוא מתחיל להתרחק מההורה ולהסתובב לבד מחוץ למערה.
ברמה הפסיכולוגית-התנהגותית, הילד בשלבים אילו מתחיל להביע את הרצון שלו, ומעוניין לקבוע לבד מה הוא כן יכניס לגוף ומה לא.
בילדים המוגדרים על הרצף, בררנות היא חלק מדפוסי ההתנהלות הקבועים, ויופיעו כמובן גם באכילה.
במצבים כאלה, הבררנות נקשרת גם לקשיי וויסות, לרגישות גבוה למרקמים וריחות, לקושי לבטא במילים רצון או אי רצון,
לקושי בזיהוי תחושות רעב ושובע, לכאבים ולחוסר נוחות במערכת העיכול, הנובעים ממחלות רקע.
מכל הסיבות הללו, הטיפול בילד בררן שנמצא על הרצף מורכב בהרבה מאשר בילד בריא.
*****
בררנות אכילה תאובחן דרך מעקב אחרי האכילה של הילד ולא לפי המשקל או הנראות שלו,
וגם לא רק לפי בדיקות דם שגרתיות, שבודקות רק מס' קטן של ויטמינים.
ילד בררן יכול לאכול הרבה מאד מהדברים שהוא אוהב, להיראות במשקל תקין ואפילו במשקל גבוה
ובו זמנית לסבול מתת תזונה.
כן, תת תזונה.
ילדים בררנים מאד עלולים להגיע למצבי חסר
בין אם חסר של ויטמינים או מינרליים ספציפיים, שיפגעו להם בגדילה תקינה,
בתפקודי המוח ובוויסות הרגשי, ואפילו להגיע למצבי מחלה.
למשל – ילדים עם חסר בוויטמין C יכולים פתח צפדת, שזו מחלה שכמעט ולא ניתן לראות היום באוכלוסיות המערביות,
וילד עם חוסר בסידן וויטמין D יכול להגיע לרככת עצמות.
אילו אולי מצבי קיצון, אבל הם קורים גם בארץ ולרוב בקרב ילדים המצויים על הרצף.
גם בשלבים בהם החסר לא גדול עד רמת המחלה, נוכל לראות פגיעה משמעותית בגדילה או ביכולת של הילד לווסת את ההתנהגות שלו.
ילדים עם חסרים תזונתיים יהיו תזזיתיים יותר או חלשים יותר, יתקשו להתרכז, ירגישו לא טוב, יטו לחלות יותר, להגיב בצורה לא מווסתת ועוד.
*****
אז מה עושים?
קודם כל – מזהים האם הבעיה באמת קיימת. אין מה להיבהל מכל סירוב של ילד לטעום עגבנייה.
זה טבעי, וזה גם עובר אם נדע להגיב ולתת את תשומת הלב הנכונה לעניין האוכל.
שלושת כללי האצבע לאבחון ראשוני הם –
- הימנעות ופחד מאכילה של מזונות חדשים – האם הילד מסרב לגעת, לטעום או אולי אפילו להניח בצלחת מזונות חדשים?
- כמה מזונות הילד מסכים לאכול? ספרו, כן ממש לספור :)
- האם הילד נמנע מקבוצות מזון שלמות כמו פירות, ירקות או מוצרי חלב?
אם אתם מזהים מתוך השאלות האלו שהילד אולי לא אכלן טוב במיוחד, אבל גם לא בררן מדי, מעולה!
יש לכם, כהורים, המון כוח בידיים לעשות שינוי.
מס' טיפים –
אתם יכולים לקחת אתכם את הילד לקניות, כדי שיבחר מזונות שהוא מעוניין להתנסות בהם
אתם יכולים לשתף אותו בהכנה ובבישול, ילדים יאכלו טוב יותר מזון שהם טרחו להכין
תהיו יצירתיים בהכנה ובשילוב רכיבים חדשים בתוך האוכל השגרתי
תנו דוגמא אישית. תאכלו עם הילד, תגוונו בעצמכם את התזונה שלכם, תתנסו גם אתם איתו דברים חדשים אם מתאים לכם.
והכי חשוב – סבלנות. צריך מס' גדול של טעימות ושל התנסות במזונות חדשים כדי שהם ירגישו לנו טעימים,
תמשיכו להגיש, לנסות, לגוון.
*****
במידה ושלושת הקריטריונים לבררנות נענים אצל הילד שלכם או קרובים לכך, ואתם חוששים שקיימת בעיה, פנו לבירור.
חשוב – פנו לאיש מקצוע! דיאטניות שמתמחות בילדים. הן יוכלו לספור יחד אתכם את המזונות שהילד אוכל
לחשב בצורה מדויקת האם מתקיים חסר באחד או יותר מרכיבי התזונה הנדרשים, או האם דווקא להפך – והיות והילד חוזר על רכיב מסוים שוב ושוב, אולי הוא בצריכה עודפת של משהו.
ברגע שילד אובחן כבררן, הדיאטנית תתאים לו את תוספי תזונה המדויקים.
תקבלו הדרכה איך לחשוף אותו בצורה הדרגתית למזונות חדשים, איך ליצור אווירה נעימה בארוחות ואיך לעודד יצירת שינוי.
*****
בררנות מתמשכת, כרונית, היא בעיית אכילה!
ילד בררן, שמסיבה כל שהיא מתחיל לפתח מאבקי כוח עם ההורים סביב האוכל, נוקשות או התנהגויות מורכבות סביב האכילה,
הוא ילד שיהיה בבגרותו בסיכון גדול יותר לבעיות והפרעות אכילה.
ולכן, אם אתם מרגישים שהאוכל הופך לבעיה, לעניין, ל"סיפור רע" בינכם לבין הילד שלכם,
אם האכלות הופכות מתישות והארוחות לא נעימות,
כדאי מאד לגשת לפגישה עם דיאטנית מתמחה.
לעיתים קרובות, תספיק פגישה חד פעמית כדי להקל וליצור שינוי.
כך תוכלו להבין איך אתם יוצאים מהפינה הזו, לפני שכל נושא האוכל, משקל, התנהגות אכילה יוצא משליטה…
השאר תגובה