כשאני כותבת פה על התמדה אני כותבת מדם ליבי

(סליחה על הדרמטיזציה)..

אני לא מצליחה להתמיד בהוצאת הניוזלטרים שלי,
לא מצליחה לכתוב קבוע כמו שהייתי רוצה, ואולי גם צריכה, בשביל העסק שלי
לא מתאפרת כל בוקר כמו שתכננתי
ועוד מיליון דברים שהייתי שמחה ממש שיהיו חלק מהיום שלי
אבל איך-שהוא, אני שוכחת מהם, או ממסמסת אותם

לעומת זאת, ספורט ואוכל הם משהו שאין לי צורך להתאמץ כדי להתמיד בו

יהיו עליות ומורדות, אבל סה"כ אין בי את החשש שלא אצליח לחזור לשגרה שלי.
הם אני
וזה אולי ההבדל בין מי שמתחיל שינוי למי שחי אותו.

אבל איך מגיעים לשם?

שאלה מעולה

ולאור הקושי שלי בהתמדה, אני יכולה לתת את הטיפים שעוזרים לי, לפחות חלק מהזמן.

1. לשריין זמן קבוע לתכנון –
בין אם זה מתי אני כותבת ובין אם זה מתי ומי עושה קניות השבוע, מה קונים, מה מבשלים ומתי יש לי זמן לאימון
אל תבנו על זה שמה שעבד שבוע שעבר יעבוד גם השבוע.
אולי כן, אבל כנראה שלא

2. למצוא את הדבר שאתם נהנים ממנו לפחות יחסית לתחלופה –
לי יותר נעים לכתוב מאשר לעשות סרטונים או רילס. אם הייתי מחליטה לעשות אותם, זה כנראה היה משתפר והופך קל יותר,
אבל אני לא מצליחה אפילו להתגבר על ההתנגדות הפנימית הראשונית.

האם אני גאה בזה?
לא, אבל המלחמה מתישה, ובראיה אנרגטית עדיף שלפחות אכתוב, מאשר שאתבאס על עצמי שאני לא מצליחה לעשות סרטונים.
גם בספורט ובאוכל זה ככה.
אולי לא תרוצו מרתון, אבל ללכת ליד הבית אפשר?
אולי לא תעשו אימוני כוח בחדר כושר, אבל מה עם אימון פונקציונלי בסטודיו?
בקיצור, מה המסלול עם הכי פחות התנגדות שאתם כן יכולים לעשות למען המטרה שלכם?

3. לא תמיד עושים מה שמתחשק –
זה מבאס, אבל זה החיים.
הייתי שמחה רק לפגוש אנשים בקליניקה או בזום, ולעשות את מה שאני אוהבת ויודעת הכי טוב.
אבל, להיות עצמאית דורש עוד הרבה דברים שלא תמיד מתחשק לי לעשות. וצריך…

באותו קו מחשבה – לא תמיד אוכלים מה שמתחשק,
לא תמיד נשארים במיטה כי לא מתחשק לקום ולא תמיד נהנים מאד מאימונים.
לפעמים זה מבאס
עדיין, עושים.

גם מי שעושה ספורט קבוע או אוכל בריא באופן יומי מתבאס מלקום או מלוותר על העוגה.
זה ככה, ואין מה להוסיף באסה (מעצמנו) על הבאסה (מהסיטואציה).
פשוט עושים

4. נסו למצוא חברים או אנשים נעימים לחלוק איתם את האירוע
בין אם זה מאמן שכיף לכם להתאמן אצלו כי המוזיקה טובה,
בין אם זה חנות ירקות שנעים להיכנס אליה וגורמת לכם להרגיש משקיענים,
ובין אם זה חבר לריצה או דיאטנית שאתם מרגישים נוח לפגוש, גם כשלא הלך לכם פיקס עם התפריט.

אנשים זה כוח, אנשים טובים זה כוח מקדם. אל תוותרו על זה
אני מצאתי לי עכשיו מישהי מקסימה, שמזמן חשבתי "להציע לה חברות" והצעתי לה לעבוד יחד
פעם בשבוע או שבועיים כדי להקל על הבדידות של העצמאי,
והיא הסכימה 😊 ומכאן מי יודע לאן זה ילך.

5. לא לוותר על עוד ניסיון –
חשוב לכם? נסו שוב, קומו שוב, יאללה, גם אם כתבתי רק חצי ממה שחשבתי, זה עדיף מכלום.
גם אם חצי שנה שמרתם ולא שנה שלמה, עדיין אתם היום במצב טוב יותר מאשר אם לא הייתם שומרים בכלל.
אם זה חשוב, אל תוותרו. תלמדו ממה שלא עבד, קחו ממה שכן עבד, ותמשיכו קדימה.

יש לכם עוד טיפ שעוזר לכם להתמיד?

אשמח לשמוע