אבל האם באמת אפשר לנקות הכול ולהשאיר מאחור את מה שהיה?

ויותר מזה – האם כדאי?

בקליניקה אני רואה את הביטוי של הניסיון הזה, להשאיר את העבר בעבר.

קוראים לזה "ניקוי רעלים" או "דיטוקס"

מכירים?

זה יכול להיות בעזרת מיצים או אורז, שבוע שבו אוכלים רק ירקות או צום.

כך או כך המטרה היא להגיע לגוף "נקי" ולהתחיל מההתחלה.

"לאפס" את הגוף, את האינסולין, את המטבוליזם.

העניין הוא, שלמרות שזה נשמע אולי הגיוני, זה לא באמת נכון.

למרבה הצער, אף אחד לא יכול לנקות את גופו מהנזק שהוא עשה לו כך וכך שנים, בשבועיים של "ניקוי".

מה כן קורה בניקוי? ולמה זה מרגיש טוב?

שנית – פיזית – הגוף מפרק חלבונים וכתוצאה מכך מאבד נוזלים.

אז אנחנו הרבה בשירותים, וזה נדמה לנו כ"ניקוי" מאד מוצלח.

בחלק מתהליכי הניקוי יש הגברה של פעילות המעיים, בגלל צריכת חומרים משלשלים כחלק מהתהליך, בין אם הם טבעיים או מלאכותיים.

גם זה נותן תחושה של "נקי".

כאבי הראש נובעים מהסטרס שהגוף עובר

ואם בנוסף גם הורדתם קופאין בבת אחרת – זו גמילה ויש לה תסמינים פיזיולוגיים.

וההרזיה? הבטן השטוחה שפתאום יש לכם?

זה הביטוי של אובדן נוזלים, שרירים, וחומר אורגני שנמצא במעיים.

אבל מה הבעיה בעצם?

ומה אכפת לי ? תנקו, ותמשיכו הלאה.

הבעיה היא שאילו תהלכים משמינים.

אתם מאבדים שריר, ושריר לא קל לבנות!

והיות ואי אפשר לחיות על מיץ, וגם לא על אורז עם ירקות מאודים,

אתם תחזרו לאכול, ואז המשקל יעלה שוב, ומהר מאד – והפעם בשומן.

כלומר – אחרי תהליך כזה, גם אם חזרתם לאותו משקל – אתם באחוז שומן גבוה יותר ממה שהתחלתם.

לא חבל?

מה כן יעזור לתיקון הנזקים שה"רעלים" שהכנסת לגוף?