כמו צמחים ובעלי חיים אחרים, גם הגוף שלנו דינמי – הוא נבנה ומתפרק, משתמש ומאבד כל הזמן רכיבים
ולכן זקוק כל הזמן לאספקה תקינה של חומרים מזינים
שיאפשרו לו לשמר את המבנה שלו, ובמקביל גם להתפתח ולצמוח.

הרכיבים מהם בנויים איברים ומערכות בגוף משרתים את תפקיד אותן מערכות.
כלומר, כל איבר בנוי מחומרים שנותנים לו את התכונות הנדרשות לתפקוד מיטבי שלו.
לדוגמא – השלד בנוי בעיקר מסידן שמייצר מבנה גרמי ויציב שיכול ליצור תמיכה לשאר המערכות
העור מורכב מקולגן שיש לו תכונות של גמישות ואלסטיות
והמוח…

ממה בנוי המוח?

המוח הוא האיבר המורכב ביותר בגוף האדם, ששולט על מגוון של תפקודים.
החל מוויסות וסנכרון תפקוד מערכות מורכבות בגוף, דרך שליטה על שרירים באופן רצוני או בלתי רצוני כמו נשימה,
וכן תפקודיים ספציפיים וייחודיים לו כמו זיכרון, למידה, חשיבה ואפילו – ויסות מצבנו הרגשי.

שילוב תפקידים המכניים של המוח עם תפקידים המנטליים והרגשיים,
הוא שמסביר מדוע האכילה שלנו משפיעה לא רק על מבנה הגוף שלנו אלא גם על התפקוד המנטלי שלנו ועל מצבנו הרגשי.

בהתאם למורכבות התפקודית, כך גם מורכבות החומרים מהם בנוי המוח.

אם נייבש את המוח מלחות נגלה שהוא בנוי בעיקר משומן, מחומצות אמינו ספציפיות, מעט מיקרונוטריאנטים כמו ברזל, וכן מגלוקוז.

המוח הוא יותר מסך הרכיבים שלו, כמובן, אבל
לכל רכיב יש השפעה ספציפית על ההתפתחות, התפקוד, מצב הרוח והאנרגיה.

השפעה המזון על המוח יכולה להיות מידית, למשל השפעת רמת הסוכר הנוכחית בדם על יכולת הריכוז שלנו,
או השפעה מצטברת כמו שתיית אלכוהול כהרגל קבוע, על הזיכרון

רכיבי התזונה הנדרשים לתפקוד מוחי תקין

השומנים במוחנו קריטיים לבנייה ותחזוקה של קרומי התאים (הקרויים-ממברנות) המרכיבים אותו.
העניין הוא שלא כל שומן "עושה את העבודה".
המוח זקוק באופן ספציפי לשומנים רב בלתי רוויים מסוג אומגה 3 ואומגה 6.
אילו שומנים בעלי מבנה כימי ייחודי, שנמצאים במס' מצומצם של מזונות כמו דגי ים, אגוזים וזרעים.
הגוף לא יכול ליצור את השומנים הללו בעצמו, ולכן חיוני לשלב אותם באופן מכוון בתזונה שלנו.
חוסר בהם יגרום לממברנות התאים במוח להיות פחות גמישות ולכן לתפקד פחות טוב.

חלבונים וחומצות האמינו משפיעים באופן ישיר על הרגשות וההתנהגות שלנו דרך מולקולות ייחודיות
הנקראות "מוליכים עצביים"
המולקולות הללו נוצרות מחומצות אמינו ספציפיות, והן מקשרות ומעבירות המסרים בין חלקי המוח השונים.

אותם מוליכים עצביים אחראיים בין היתר על השינה שלנו, מצב הרוח, הקשב ואפילו על משקל שלנו.

למשל, חומצת האמינו טריפטופן היא חומצת אמינו חיונית, שמגיעה רק ממזון ולא נוצרת בגוף.
הנוכחות שלה דרושה ליצירת הומונים כמו מלטונין שמווסת את השינה שלנו,
ולמוליך העצבי הקרוי סרטונין, שיש לו תפקיד קריטי בוויסות חרדה ומצב רוח.

אנחנו נוטים ליחס מזון מסוים ליצירת מצב רוח מסוים, (פסטה להרגעה, למשל) אבל זה לא כל כך פשוט.
חומצות האמינו לא מגיעות ישירות מהמזון למוח.
עליהן לעבור עיכול, ודרך הדם להגיע למוח ולחדור את הקרום המבדיל בינו לבין הדם.
כדי שזה יקרה על חומצות האמינו לשמר רמות ספציפיות וריכוזים מסוימים.

לשם כך, נצטרך לגוון את התזונה כך שהמוח יקבל את כל חומצות האמינו,
מהן הוא יכול לצרוך את אילו שהוא זקוק להן, ובמינון הנדרש לו.

מיקרונוטריאנטים הם רכיבי מזון הנדרשים לגוף במינונים מאד קטנים כמו חומרים נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרליים.
לחומרים הללו יש השפעה מתמשכת על בריאות המוח.
למשל ברזל דרוש להתפתחות תקינה של המוח, ונוגדי חמצון מסייעים בעיכוב הזדקנות התאים.
הצריכה שלהם צריכה להתקיים באופן עקבי, במהלך כל החיים,
ואת החוסר בהם נזהה רק כאשר יבואו לידי ביטוי בירידה בתפקודי המוח כמו קושי בזיכרון וירידה בריכוז.

אנרגיה

בעוד גודל המוח האנושי הוא כ-2% מסך כל הגוף, הוא דורש מעל ל-20% מהאנרגיה היומית.
זו הסיבה שכאשר נשב ללמוד למבחן או כאשר נכנס למקום עבודה חדש, נחוש עייפות גדולה,
העייפות הזו לא קשורה לפעילות גופנית, אלא מוחית מוגברת, הדורשת הרבה מאד אנרגיה, ונחוש בה גם אם לא נזוז מהכיסא.

את האנרגיה מקבל המוח בצורת גלוקוז מפירוק אבות המזון – פחמימות, חלבונים ושומנים, כאשר העליה המהירה יותר תהיה מפירוק פחמימות פשוטות.

הגלוקוז משתחרר לדם ממערכת העיכול, ומשם הוא עובר אל כל איברי הגוף, ובהם המוח.

אחד האזורים שמאד מושפע מרמות סוכר הוא האונה הפרונטלית (הקדמית) של המוח
באונה הקדמית מתקיימים תהליכים קוגניטיביים מורכבים כמו זיכרון, שפה, קשב, תכנון, מוטיבציה,
ומשם גם מגיעות היכולות ניהוליות שלנו והכישורים החברתיים.

ירידה בתפקודים האלו מעידה במקרים רבים על תזונה לא מיטבית.

מקורות זמינים לגלוקוז בתזונה יהיו בעיקר מ-3 צורות פחמימתיות – עמילן, סיבים או סוכר פשוט

לכל אחת מהן יש קצב שונה של פירוק ושחרור לדם, ולכן השפעה שונה על זמינות האנרגיה וניצולה.

עם זאת ,ברוב המזונות מתקיים שילוב של 3 הצורות.
השאלה היא איזו צורה היא העיקרית.
למשל, לחם מקמח לבן יכיל בעיקר את הפורמט של עמילן וסוכר פשוט, ומעט מאד סיבים, לעומת ירקות ופירות.

כאשר נאכל מזון עשיר בסוכרים פשוטים, הסוכרים יצאו מהר לדם והמוח "יזלול" אותם במהירות
וכתוצאה מכך תהיה ירידה חדה ומהירה ברמות הסוכר בדם, ונחוש צורך בעוד אנרגיה אחרי זמן קצר.

אם נרצה לשמור על האנרגיה ועל רמת הסוכר לאורך זמן, עדיף שנבחר לאכול מזונות בהם הסוכר משתחרר לאט יותר לדם,
כלומר, מזונות עם פחמימות מורכבות ורמת סיבים יחסית גבוהה, למשל – פירות, קטניות ודגנים מלאים.

לסיכום

דרך האכילה שלנו אנחנו בעצם קובעים את התפקוד וההתפתחות המוחית שלנו,
אפשר לומר, שאנחנו בוחרים איך המוח שלנו יגיב ואיך אנחנו נתנהל בעולם דרך מה שאנחנו בוחרים לאכול.

תחשבו על זה –
בכל פעם שאנחנו פותחים את הפה ולוקחים ביס, אנחנו מקבלים החלטה על איך יראה המשך היום שלנו
מבחינת התפקוד המוחי שלנו, ההתנהגות שלנו ואפילו מבחינת ההרגשה שלנו.

ברמה המעשית,
אין מזון אחד שישפר את התפקוד המוחי,
אבל ישנו הרכב בריא וכדי ליישם אותו, יש צורך לגוון כל הזמן בצריכת המזון שלנו,
כדי שלא נזניח אף חלק ואף תפקוד.