"אתם לא ממריאים לגובה היעדים שלכם

אתם נופלים אל ההרגלים שלכם" (צארלס דואינג)

 

פסח, אביב, חוויה של התחלה.

הזדמנות מעולה לשים לעצמנו יעד, לפתוח דף חדש!

איזה תחושה מרגשת, מעוררת, משמחת, אופטימית!

 

אבל אז מגיע הבוקר

או יום ראשון

והגיע הרגע להתמודד.

לא לקחת סיגריה

לא לקחת עוגייה

לקום מוקדם

לצאת לאימון

לא לצעוק על הילדים

לא להעיר לבן הזוג.

 

ואיך שהוא, פתאום, זה כבר לא מרגש.

כי אם אני רגילה לקחת עוגייה עם הקפה שלי, אז איך אפסיק אם זה פתאום?

מה אעשה במקום?

מה יקרה אם יהיו עוגיות בבית?

מה יקרה אם יציעו לי עוגייה?

מה הסיכוי שאקח את העוגייה, ואדחה את ה"גמילה" למחר?

 

למה נדמה לי היום כשאני טובלת את העוגייה בקפה, שמחר תקום אורית אחרת?

אורית שלא תרצה לעשות את אותה תנועה? שתהיה לה מלא מוטיבציה ואנרגיה? שפתאום לא יתחשק לה מתוק?

 

על מי אנחנו עובדים?

לא חשוב כמה מרשימה תהיה המטרה שלכם
להוריד 20 ק"ג, לשפר את אורח החיים, לאכל בריא, ליצור שגרת ספורט, לעשות מרתון, להגיע לחתונה עם בגדים במידה קטנה יותר, או להפוך להיות דוגמא לילדים שלכם ביחס לאורח חיים בריא

לא משנה כמה יאיימו עלינו שאם לא נרזה, או נוריד סוכר יהיה לזה מחיר בריאותי רציני.

לא חשוב כמה "גלאם" תהיה למטרה או כמה היא קריטית לחיינו.

לא משנה כמה היא טובה, משמעותית, וכמה יפה היא מנוסחת.

חשוב רק מה הצעדים שאתם עושים לקראתה.

 

האם תכננתם וחשבתם על הצעדים הבאים?
האם צפיתם את הקשיים ופתרתם אותם קודם לכן?
האם בניתם סביבה תומכת?
האם אתם באמת יודעים ומוכנים לזה שהיומיום לא יהיה זוהר וזורם?
האם אתם מוכנים לכך שלפעמים יהיה מאד קשה? מאד מאד קשה?

 

הדרך למטרה אינה זוהרת כמו הרגע הנקודתי אליו אנחנו מכוונים.

אף אחד לא מעלה תמונה שלו לועס סלט יום אחרי יום בדרך לירידה במשקל כשהחברים שלו מסביב מזמינים המבורגר.
אף אחד לא מספר לנו כמה הוא מקלל כשהוא נאלץ לקום ב-4 בבוקר לאימון
ואף אחד לא מצלם לנו את האוכל שהוא לא אכל (אבל כולנו זוכרים על מה וויתרנו…)

 

אצל אחרים אנחנו רואים את התוצאה, והיא תמיד זוהרת – את ההרזיה, את הגביע, את החיוך
ונדמה לנו שזה העניין

אבל זה לא.
זו נקודת ציון נחמדה, אבל לא יותר

החיים זה יום אחר יום של עבודה שגרתית, קשה,
אנחנו מכירים את הנוהל הזה מכל כך הרבה תחומים בחיים.

אז מאיפה הרעיון המטופש שיהיה לנו קל? שנחליט להוריד מתוק, וזהו.
שנחליט לעשות דיאטה, ודי.
שנחליט לעשות מרתון, ובקלות נכניס את הריצה לחיינו.

למה אנחנו קונים את האשליות האלו?

******

רגע לפני שאתם שוב כותבים מטרות ויעדים

תחשבו באמת

מה צריך להשתנות בחיים שלכם

אני בטוחה שכשתסתכלו בכנות, תראו שכל שינוי שאתם רוצים לעשות מחובר לעשרות הרגלים שמחזיקים אותו יציב בחיים שלכם,
וכדי לעשות את השינוי צריך לעבוד עליהם.
אחד אחד.

אם תהיו כנים, תודו ששום דיאטה של "21 יום בלי גלוטן" לא תוכל להשיג לכם את השינויים העמוקים האלו.

******

אתם רוצים באמת להוריד משקל? לשנות אורח חיים? לנהל את הבית אחרת גם עבור הילדים?

תפשילו שרוולים.

זו עבודה מלוכלכת, אבל מתגמלת מאין כמוה.

מוזמנים ליצור איתי קשר – אשמח לעשות אתכם את העבודה, זו שבאמת תשנה לכם את החיים