תופעת לוואי לא מדוברת של חגי תשרי היא רגש קשה, מעיק והרסני - רגש הקינאה. חגי תשרי כטריגר רגשי בחגי תשרי נוצר שילוב ייחודי בין ימים של חשבון נפש והתכנסות, לבין ימים עמוסי מפגשים משפחתיים סביב אוכל. השילוב הזה עלול להוות כר פורה מאד ל.. השוואות. מחשבות בסגנון - מה הוא עשה השנה, ומה
אם הייתי שואלת אתכם, מה הכלי הכי חשוב כדי להצליח בתהליכי דיאטה ושינוי תזונתי, מה הייתם אומרים? תפריט? דיאטנית? זמן? פניות? זמינות של אוכל מתאים? כל זה באמת נכון, אבל הכלי החשוב ביותר שונה, והוא בכלל לא קשור לאוכל אלא לכל מטרה שתרצו להשיג. וזהו המיקוד. סיפור קטן 2 דקות לתוך השיעור המדריכה נכנסת
בת 16. יפיפה, רצינית מאד. מדי. חודשים לקח לי לגרום לה לחייך אלי באמת. היא אוכלת בריא, אמא אומרת לי, ועושה מלא ספורט כבר מגיל 10 היא אצל דיאטנית, אבל רק עולה. "לאחרונה, היא לא מסכימה ללכת אליה יותר, אבל היא חייבת מסגרת, אז באנו" והם באים. כולם. הילדה ושני הורים יחד. שבוע אחרי
"הבת שלי ירדה מאד יפה במשקל. היא מתאמנת בחדר כושר והמאמן שלה נותן לה תפריט, אבל לאחרונה יש לה כאבי בטן באופן קבוע, והרופא ביקש שהיא תראה דיאטנית" כשהיא מגיעה היא נראית טוב, אתם יודעים, נערה מתוקה, לא רזה מדי, מטופחת, עם חולצת הבטן הקצרה והמכנסיים הגבוהים והצמודים, כמו כל בנות גילה. היא מספרת
האם אפשר להתחיל מהתחלה? בחלק הקודם דיברנו על כך שהשיטות שמדברות על "ניקוי הרעלים" בגוף משווקות לנו על ידי מכירה של צורת מחשבה שעל פניו נראית הגיונית, אבל בפועל, אין לה בסיס מציאותי ופיזיולוגי. אחת הסיבות שאין צורך לנקות רעלים דרך דיאטה, היא שבאופן טבעי, לכל אדם יש מנגנוני ניקוי רעלים מובנים, מולדים. לראשון
יש משהו בפסח, עם הניקיונות והסדר שהוא מביא, דו-משמעית, שגורם לרבים מאיתנו לראות בו התחלה חדשה, נקיה, קצת כמו תחילת שנה. גם מזג האויר מתחמם, והשמש, והבגדים הקצרים מביאים איתם אנרגיות חדשות ומוטיבציה חדשה. אבל האם באמת אפשר לנקות הכול ולהשאיר מאחור את מה שהיה? ויותר מזה - האם כדאי? בקליניקה אני רואה את הביטוי
"לאכול אחרי האימון בערב? אבל אני מסיים ב-22:00..." "לא עדיף להפסיק לאכול ב-18:00? " "בדיאטה הקודמת שלי, הפסקתי לאכול מוקדם וירדתי מלא במשקל" "אם אני לא אוכלת בערב, אני קמה רזה ועם בטן שטוחה" נשמע לכם מוכר? אני שומעת את המשפטים האלו המון בקליניקה, אפשר להגיד שאפילו באופן יומי... אז האם לשעת האכילה יש משמעות?
מי המשפיע העיקרי על החלטות התזונתיות שלכם? ההורים שלכם? חברים? רופא? המדיה החברתית? מאמן הכושר שלכם? הסלב התורן שאתם עוקבים אחריו? דיאטנית קלינית? עצוב לשמוע אבל אם חשובה לכם התזונה, יש סיכוי גבוה שאתם מקשיבים לאנשים הלא נכונים... מחקרים מראים כי אנשים מאמצים המלצות תזונה מאנשים ש... נראים טוב, שמשווקים היטב, שמוכרים להם
מה הרגש שהכי מקשה על ילדים להיות במיטבם? רחמים האם אתם מסתכלים על הילד או הילדה שלכם ומרחמים עליהם? על החיים הקשים שיהיו להם אם הם לא ירזו הקושי שתמיד יהיה להם מול אוכל חוסר הקבלה שלהם בחברה האם אתם כבר יודעים איך הם יתבגרו, ואיזה זוגיות תהיה להם ואיך ידחו אותם בצבא ובראיונות
המצווה הכי משמעותית בחנוכה היא דווקא לא אכילת סופגניות (אני יודעת שאת המומים 😊 ) אלא הגדלת האור שאנחנו מפיצים במטרה להאיר גם את הסביבה ולהוסיף לאור של האחרים אז חשבתי להאיר לכם על כמה מיתוסים שגויים שהורסים לכולנו את התזונה, את הדיאטה, ולפעמים את מצב הרוח ואולי דרך זה לתרום את שלי לחג
