אחד הדברים שיש לי רגשות אשם עליהם מאז שהתגלה הצליאק אצלנו בבית, הוא אוכל. לא מה שאני אוכלת גם לא מה שהילדים אוכלים בעיקר מה שאני *לא* מבשלת. ובעיקר מה שאני לא מבשלת עבורה. יש כל כך הרבה אפשרויות. להכין טורטיות כוסמת ירוקה, לאפות לחם, פיתות, לחמניות, פשטידות, מאפים, עוגות נחמדות... אבל בסוף אני לוקחת
אחד המטופלים שלי כתב לי השבוע, ברגע של תסכול - "אני על ארוכות של מעל 30 ק"מ ואת רוצה להגיד לי שאני לא יורד כי אכלתי פרוסת עוגה?????" מכירים את התופעה? הרבה מאד ספורטאים מבצעים תהליך מקביל של עליה בנפח האימונים וירידה במשקל. המטרה לפעמים חידוד של אחוזי השומן לפני תחרות, ולפעמים סתם –
"אני מכורה לשוקולד" "אני מכור לאוכל" לא מעט אנשים שאני פוגשת מתארים את היחסים שלהם עם האוכל כ"התמכרות". ויש באמירה הזו הרבה כאב. כאשר אדם בוחר להגדיר עצמו דרך שימוש במושג "מכור", ולא משנה אם זה המכרות לאכול בכלל, לסוג מזון ספציפי, או לקבוצת מזונות, הוא בעצם אומר – אני מרגיש אובדן שליטה בתחום
"תודה שהיא לא בכתה כשהיא התלבשה" זו הייתה אחת הברכות הכי מרגשות שקיבלתי לחג מאמא של אחת הנערות שאני מלווה. ואתם בטח חושבים שהיא הייתה ילדה או נערה שמנה, שמאד רזתה ופתאום הפכה ליפה, אבל לא. היא הייתה נערה יפה, ונראתה מעולה כבר כשהגיעה אלי. כל מה שהיא הייתה צריכה, היה אוזן קשבת,
אי אפשר לפספס. אם אתם לא צמים, אז מישהו לידכם בטח צם. זה הטרנד החדש, והוא סוחף רבים, ספורטאים, לא ספורטאים, צעירים ומבוגרים. הרעיון העומד בבסיסו נשמע פשוט, וביננו, אפשר לתרגם אותו לשפה עממית בשתי מילים "לסתום ת'פה"... הרעיון הפשוט הזה עומד בבסיסן של רוב הדיאטות, בין אם יש מאחוריהן "אג'נדה" בריאותית-תזונתית ובין אם
במהלך המאה ה-11 תועדה לראשונה דיאטה – מדובר בדיאטה ייחודית ומעניינת שמיוחסת למלך וויליאם הכובש. הסיפור אומר שהמלך התקשה לעלות על סוסו כדי להילחם, ולכן הכריז על הימנעות מאכילה של מזון מוצק והמרה שלו ב...יין. השכרות לא מנעה, ואולי הגבירה, את חרדה שלו מהתנקשות בחייו, ולכן במקביל הוא גם נמנע מלצאת מחדרו. התוצאה הלא
קיימת נטייה אנושית לקבל החלטות ב"התחלה". תחילת שנה, יום-הולדת, יום ראשון... אבל בחודשים האחרונים, הקורונה הכניסה לחיינו דינמיות שאין לה התחלה ואין לה סוף, דינמיות שיוצרת קודם כל חוסר וודאות. ובחיים של אי הוודאות, שלא ברור מה יקרה עוד רגע, שלא לדבר על עוד שבוע או חודש, הפסקנו לתכנן קדימה ולקבל החלטות. כי באמת, איך
במקרים רבים, רבים מדי, אנשים מגיעים אלי לקליניקה כי כבר "אין ברירה". אין ברירה, יש לי מרתון עוד 3 חודשים ואני יודע שזה מאד ישפיע על התוצאה אין ברירה, כי הבדיקות שלי כבר לא טובות אין ברירה, כי עליתי הרבה יותר מדי, ושום דבר לא עבד עד עכשיו. אין ברירה, כי אני לא מצליחה
פירות יער הוא שם כללי לקבוצה של פירות קטנים, בעלי מספר גרעינים וטעם מרוכז ועוצמתי. הם כוללים את הפטל האדום והשחור, האוכמניות הכחולות, תותי עץ, חמוציות, פיטנגו ודומדמניות. לא פשוט לגדל ולא פשוט לשווק את פירות היער. הם מושפעים מאד ממזג האוויר, ולכן לא צומחים בכל מקום – אבל, אם תהייתם, הם לא גדלים
פתאום קמה אישה בבוקר ומחליטה שגם היא רוצה! ללכת או לרוץ, לשחות או לרכוב, .אולי גם מזה וגם מזה. ובעצם, למה לא? הרי לספורט יש (בעיקר) יתרונות – הרגשה טובה, מצב רוח טוב, ירידה במשקל, תחושה של קלילות, שיפור במדדים בריאותיים רבים כמו שומנים בדם, סוכר, ירידת לחץ דם ועוד ועוד. אבל האם הדבר
