אבחון

מי קובע עליך?

מי המשפיע העיקרי על החלטות התזונתיות שלכם? ההורים שלכם? חברים? רופא? המדיה החברתית? מאמן הכושר שלכם? הסלב התורן שאתם עוקבים אחריו? דיאטנית קלינית? עצוב לשמוע אבל אם חשובה לכם התזונה, יש סיכוי גבוה שאתם מקשיבים לאנשים הלא נכונים... מחקרים מראים כי אנשים מאמצים המלצות תזונה מאנשים ש... נראים טוב, שמשווקים היטב, שמוכרים להם

צליאק – מה זה?

ריכזתי כאן עבורכם את כל התשובות לשאלות הבסיסיות ביותר הקשורות למהות מחלת הצליאק מטרת הכתבה הזו היא לשמש אתכם כצליאקים או כהורים לילדים עם צליאק אל מול כל מי שצריך לדעת יותר על המחלה. ידע מונגש באופן ברור מצמצם פחד וחשש ויכול להקל מאד על מי שמטפל ונפגש בצליאק באופן קבוע. אל תהססו לחלוק

חלון לעולם הפסיכולוגיה של השינוי

תחום המחקר בו עוסקים ביכולת של האדם ליצור שינוי, לבנות הרגלים או לשחרר הרגלים לא רצויים, נקרא – פסיכולוגיה התנהגותית. בעיקרון, נשמע לנו שאין פה מה לחקור – אם רוצים לשנות, משנים, לא? מתברר, שלא ממש. אנשים הם יצורים אופטימיים, ולכן רובנו בטוחים שאם נרצה משהו, נשיג אותו, נעשה אותו, נתאמץ לקראתו. אבל בפועל,

פרק 4 – ההמתנה לביופסיה

בתהליך אבחון צליאק יש שלב ביניים מתיש וארוך, שבו את יודעת שלילדה שלך יש נוגדנים לצליאק, אבל אסור לך להכניס אותה לדיאטה ללא גלוטן. את גם יודעת שאם יש נוגדנים רוב הסיכויים שיש צליאק. ועדיין, את מחכה לבדיקה הקובעת. שלב ההמתנה לביופסיה. שלב זוועתי. מצד אחד, את מרשה לעצמך לפנטז על האפשרות שזה לא

בלוג אישי – פרק 3

באותו היום בו הרופאה הודיעה על תוצאות הנוגדנים הלכנו ל...פיצרייה. חלק מהכיף שלנו בימי שלישי זה ללכת לאכול פיצה או פלאפל אחרי החוג שלהם. בעיקרון הם כנראה אוהבים יותר פלאפל, אבל הפיצה מגיעה עם ג'ימבורי צמוד, אז ברורה ההעדפה הראשונית. כך, שכל יום שלישי בדרך לחוג עולה השאלה – פיצה או פלאפל, ולא הופתעתי

2020-11-02T15:50:35+02:00תגיות: , , , , , |

בלוג אישי – פרק 2

מה צליאק עכשיו? אין לנו צליאק במשפחה. לפחות לא צליאק מאובחן, ולכן – באמת שלא ציפיתי. והילדה שלי לא נראית "ילדת צליאק" – היא גדלה ומתפתחת באופן תקין לחלוטין, היא מתלוננת "בקטנה" על כאבי בטן, אבל לא משלשלת, לא שוברת עקומת גדילה, לא חסרת תאבון. אבל להבדיל מהורים שאין במשפחה שלהם צליאק, והאבחון נופל

בלוג אישי – פרק 1

הגעתנו לבדיקה הזו "על הדרך". הגדול, (בן ה-6) התלונן במשך שבועות על "פיפי של כאילו". מרגיש שצריך אבל לא יוצא. ואני, חשבתי שפשוט לא בא לו ללכת לישון... אבל הוא התמיד בתלונה, ואני נשברתי. הלכנו לרופאה. הרופאה, למזלנו, הייתה מאד יסודית. התייחסה ברצינות לתלונה, ועל הדרך גם לחצה קצת על הבטן. הוא אמר שכואב.

2020-10-20T13:02:18+03:00תגיות: , , , |
עבור למעלה