ארכיון אכילה רגשית - אורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט https://www.oritshemesh.com/tag/אכילה-רגשית/ דיאטנית קלינית Tue, 18 Jul 2023 20:20:28 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 אוכל בתקופת לחץ https://www.oritshemesh.com/stress-and-eating/ https://www.oritshemesh.com/stress-and-eating/#respond Tue, 18 Jul 2023 20:18:27 +0000 https://www.oritshemesh.com/?p=849 במקור, הפוסט הזה שוחרר לרשת החברתית ב - 00:15... כוננות, התראות, ואני לא הצלחתי להירדם. אז במקום לאכול - כתבתי לכם למה אנחנו מחפשים אוכל כשרמת המתח עולה? בין אם יורים עלינו בפועל או שאנחנו בחוויה של המתנה לירי הבא, הגוף שלנו מגיב. רמות לחץ עולות, וההשפעה שלהן עצומה. הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

הפוסט אוכל בתקופת לחץ הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>

במקור, הפוסט הזה שוחרר לרשת החברתית ב – 00:15…

כוננות, התראות, ואני לא הצלחתי להירדם.
אז במקום לאכול – כתבתי לכם

למה אנחנו מחפשים אוכל כשרמת המתח עולה?

בין אם יורים עלינו בפועל או שאנחנו בחוויה של המתנה לירי הבא,
הגוף שלנו מגיב. רמות לחץ עולות, וההשפעה שלהן עצומה.
הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

הידעתם שבזמני לחץ נפגעת המערכת הקוגניטיבית שלנו, כלומר נפגמת יכולת הריכוז והחשיבה?
נפגעות גם יכולת השינה והעיכול, וכתוצאה מכך מחמירה עוד יותר חווית הלחץ של הגוף הפיזי שלנו.

לחץ ברמה הביולוגית היא אחת מהתגובה האבולוציוניות השמורות ביותר.

היא מופעלת על ידי האמגידלה, מבנה דמוי שקד, שקרוי גם "המוח הקדום".
המומחיות של האמיגדלה היא זיהוי אירועים בעלי פוטנציאל מסוכן עבורנו.
כאשר מזוהה אירוע כזה, שולחת האמיגדלה מסר ליותרת הכליה, שבתורה, מפרישה את ההורמון קורטיזול.
הקורטיזול "קורא" לשאר איברי הגוף להתכונן לתגובה לאיום.
זו הסיבה שלחץ הדם עולה, הדופק, הסוכר מופרש מהכבד. הכל מוכן כדי להגיב.

לגוף האדם יש מנעד מצומצם של תגובות ללחץ, והוא חולק אותן עם יונקים רבים.

התגובות הידועות ביותר ללחץ של גוף הן לברוח או להילחם,
ובהן מתקיימת הערכות כוללת של הגוף להתמודד עם סכנה דרך ניתוב אנרגיה מכל הגוף לשרירים לטובת לחימה או בריחה.

אבל קיימות שתי תגובות אפשריות נוספות לאיום – קיפאון וריצוי.
תגובת הקיפאון היא תגובה לאיום שנחווה כמסכן חיים.
כלומר, איום ברמה גבוהה מאד של סיכון, ובו הגוף פשוט משתק את כל המערכות ולא מגיב.
תגובת הריצוי ופיוס, שאופיינית לכל היונקים, מופעלת בשכיחות גבוהה יותר בנקבות.
הסיבה היא שהתגובה הזו מופעלת כמו גם תגובת הקיפאון מנוכחות מוגברת של אסטרוגן, בעוד תגובות ה"הלחם או ברח" מופעלות מנוכחות של אדרנלין וטסטוסטרון.
ויש פה גם הגיון אבולוציוני – לנקבה יש סיכוי נמוך יותר לנצח בלחימה או לברוח היות ויש לה פחות מסת שריר מאשר לזכר.

הנזק האמיתי שקורה לנו מסטרס הוא לאו דווקא הסטרס עצמו אלא הפרשנות שלנו אליו.

מחקרים מראים שאם אנחנו רואים בלחץ גורם מסוכן ולא רצוי, אנחנו חשופים יותר לנזקים שלו
מאשר אם נתפוס את הלחץ כתגובה טבעית ונורמלית של הגוף שנועדה לעזור לו להתמודד עם מצבים מאיימים.
איך אפשר להרגיע סטרס?

קודם כל לא מרגיעים סטרס עם אוכל, אפילו לא עם פחמימות…

כשאנחנו בסטרס המוח מבקש סוכר כי הסוכר הוא הדלק שלו לתפקוד, ואכן למוח הזה יש מערכה לתפעל עכשיו.
זו גם הסיבה שאנחנו מחפשים מה לאכול ובמקרים רבים גם יודעים שזו אכילה רגשית.
אבל, אליה וקוץ בה.

ברגע שאכלנו והסוכר עולה בדם, הגוף מפרש את נוכחות הסוכר הגבוה בדם כמצב של סטרס,
לכן תגובת הלחץ מחמירה.

אז מה כן אפשר לעשות?

היות ולנו ולשאר היונקים מערכת עצבית זהה, יש לנו מה ללמוד מהם בעניין התמודדות עם לחץ.

לזברות למשל, אחרי שהן משתחררות מהלביאה שאיימה עליהם, יש נוהל רגיעה קבוע – הן רצות קצת, מתנערות, ואז חוזרות לעדר מתלקקות עם חברותיהן, וחוזרות לאכול עשב.
כלומר, הן עושות פעילות גופנית מרגיעה, יוצרות מגע חברתי, ומשחררות….

לעומתן, האדם עסוק בתחזיות לעתיד שמקשות עליו להניח ללחץ.
הזברה לא שואלת את עצמה מתי הלביאה תחזור, או איזה נורא זה החיים בסוואנה הזו.
היא משחררת, נרגעת וממשיכה בשגרה שלה.

מה אפשר ללמוד מהזברה?

דבר ראשון – ספורט ותנועה.
קחו קצת זמן ותניעו את הגוף. גוף בלחץ הוא גוף תופס, מוחזק, מתוח. תנו לו לזוז באופן נעים.
זה ישחרר את הורמוני הלחץ וירגיע את המוח מהחשיבה הקטסטרופלית שרק מעמיסה לחץ נוסף.

דבר שני – חברה
מגע, חיבוק, שיחה, אוורור רגשות, משחררים אוקסיטוצין, שקרוי גם הורמון האהבה
והוא מעמיק את חווית המסוגלות וההתמודדות שלנו בעולם הזה, ובאופן כימי מורידים בגוף את הורמוני הלחץ.

ודבר שלישי – נשימות
כשאנחנו בלחץ, הנשימות הופכות שטוחות ומהירות, וכמות החמצן בדם עולה.
נשמו עמוק, עיצרו נשימה לרגע, ואז נשפו לאט יותר את האוויר.
נשימות כאלו מפעילות את מהערכת העצבית הנוגדת את המערכת שמפעילה את הלחץ, וקרויה המערכת הפרה-סימפטית.

אז תנשמו עמוק, תרימו טלפון או לחבקו אדם יקר

זה הרבה יותר טוב משוקולד

חיבוק ונשיקות מכאן

הפוסט אוכל בתקופת לחץ הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
https://www.oritshemesh.com/stress-and-eating/feed/ 0
אכילה רגשית – שעמום https://www.oritshemesh.com/boring-and-eating/ https://www.oritshemesh.com/boring-and-eating/#respond Thu, 26 Jan 2023 09:50:37 +0000 https://www.oritshemesh.com/?p=756 כמה פעמים אנחנו אוכלים כי...סתם? בילדים שלנו מאד בולטת לנו ההתנהגות הזו - אכילה משעמום אבל מה אצלנו, המבוגרים? מתברר שזה בדיוק אותו דבר העניין הוא שבמקרים רבים אנחנו פונים לאוכל כי אנחנו, ילדים ומבוגרים, בורחים מרגש לא נעים, ושעמום, אם כל החיים עסוקים בלברוח ממנו, הופך להיות רגש מפחיד. התופעה הזו אינה חדשה, אבל היא

הפוסט אכילה רגשית – שעמום הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>

כמה פעמים אנחנו אוכלים כי…סתם?

בילדים שלנו מאד בולטת לנו ההתנהגות הזו – אכילה משעמום

אבל מה אצלנו, המבוגרים?

מתברר שזה בדיוק אותו דבר

העניין הוא שבמקרים רבים אנחנו פונים לאוכל

כי אנחנו, ילדים ומבוגרים, בורחים מרגש לא נעים,

ושעמום, אם כל החיים עסוקים בלברוח ממנו, הופך להיות רגש מפחיד.

התופעה הזו אינה חדשה, אבל היא מחריפה כי היום שעמום הוא (תחזיקו חזק) חוויה נדירה.

בכף ידינו נמצאים ברגע נתון מיליוני אפשרויות העסקה

או בריחה מעצמנו

בין אם שיטוט סתמי ברשת או קריאה בספר און-ליין

וכך ה"סכנה" שנהיה רגע לבד עם מחשבותינו הופכת מאיימת אף יותר

ואז, ברגע שמיצינו את אופציית הבריחה לטלפון,

או שהם עשו לנו תחושה לא טובה ביחס לעצמנו

(מה שקורה הרבה יותר מדי ולהרבה יותר מדי אנשים)

אנחנו חוזרים לדבר שעושה לנו נעים – לאוכל.

העניין הוא שהפחד משעמום, כמו כל פחד, גדל ככל שבורחים ממנו

מחקרים מראים כי כאשר שמים אנשים לבד, בלי טלפון הם "סובלים" משמעותית פחות

ממה שהם העריכו שיקרה

בחיים האמתיים, אף אחד לא מכריח אותנו לשבת לבד בשקט

להפך, דוחפים אותנו לעשייה

ולכן אנחנו לא באמת מתאמנים בזה – ואולי כדאי

מחקרים אחרים מראים שזמן שעמום קריטי להתפתחות היצירתיות, לעיבוד מידע, ליצירת רעיונות חדשים.

קבלו תרגיל לימים הקרובים –

אם נמאס לך לאכל משעמום ויש לך חשק להתעמת עם הרגש הלא נוח של שעמום

בפעם הבאה שאתם פותחים מקרר, תשאלו את עצמכם – מה אני מחפשת פה בכלל?

אם התשובה היא עניין, אתם במקום הלא נכון…

סגרו את המקרר, בלי לקחת כלום

תנשמו ותסתכלו מסביב

בטוחה שתמצאו משהו מעניין אחר

בתמונה – רגע של שעמום, שהתחבר לי לספר מעולה שקראתי על פיגועי ה-11.9

יצא יותר טוב מלאכול שוקולד, אני חושבת

הפוסט אכילה רגשית – שעמום הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
https://www.oritshemesh.com/boring-and-eating/feed/ 0