אל תחכו למשבר. משבר הוא טריגר שאי אפשר להתעלם ממנו. זה השלב שבו "החשוב" הופך ל"דחוף". נדמה לנו שזה יהיה הרגע בו נוכל להתרכז בבעיה ולטפל בה. אבל האמת היא שבשעת משבר, התגובה שלנו כבר לא שקולה, אלא מבוהלת ולחוצה, ואין לנו זמן לבחור מה לעשות. אנחנו יורים לכל הכיוונים, ומפספסים שוב ושוב. ******
בת 16. יפיפה, רצינית מאד. מדי. חודשים לקח לי לגרום לה לחייך אלי באמת. היא אוכלת בריא, אמא אומרת לי, ועושה מלא ספורט כבר מגיל 10 היא אצל דיאטנית, אבל רק עולה. "לאחרונה, היא לא מסכימה ללכת אליה יותר, אבל היא חייבת מסגרת, אז באנו" והם באים. כולם. הילדה ושני הורים יחד. שבוע אחרי
מה הרגש שהכי מקשה על ילדים להיות במיטבם? רחמים האם אתם מסתכלים על הילד או הילדה שלכם ומרחמים עליהם? על החיים הקשים שיהיו להם אם הם לא ירזו הקושי שתמיד יהיה להם מול אוכל חוסר הקבלה שלהם בחברה האם אתם כבר יודעים איך הם יתבגרו, ואיזה זוגיות תהיה להם ואיך ידחו אותם בצבא ובראיונות
כמה פעמים אנחנו אוכלים כי...סתם? בילדים שלנו מאד בולטת לנו ההתנהגות הזו - אכילה משעמום אבל מה אצלנו, המבוגרים? מתברר שזה בדיוק אותו דבר העניין הוא שבמקרים רבים אנחנו פונים לאוכל כי אנחנו, ילדים ומבוגרים, בורחים מרגש לא נעים, ושעמום, אם כל החיים עסוקים בלברוח ממנו, הופך להיות רגש מפחיד. התופעה הזו אינה חדשה, אבל היא
המצווה הכי משמעותית בחנוכה היא דווקא לא אכילת סופגניות (אני יודעת שאת המומים 😊 ) אלא הגדלת האור שאנחנו מפיצים במטרה להאיר גם את הסביבה ולהוסיף לאור של האחרים אז חשבתי להאיר לכם על כמה מיתוסים שגויים שהורסים לכולנו את התזונה, את הדיאטה, ולפעמים את מצב הרוח ואולי דרך זה לתרום את שלי לחג
מה היית אומרת לילד שאובחן עכשיו עם צליאק, וממש מבואס מזה? היא שתקה הרבה יותר זמן ממה שציפיתי חשבתי שהיא תגיד משהו סגנון "זה לא נורא" או "יש הכל, ומלא תחליפים" אבל היא שתקה. ואז אמרה – הייתי רוצה שיהיה עוד מישהו במשפחה עם צליאק.... ***** קשה להיות חריג כמה שננסה לעטוף את זה
הילדה אובחנה עם צליאק כשהיא רק בת 4 היו לה כאבי בטן לאורך תקופה ממושכת שנעלמו ברגע שקיבלנו את האבחון הסופי והורדנו לגמרי את הגלוטן מהתפריט שלה. הגננת ראתה מיד את השינוי, וזה היה מפתיע היא לא התלוננה על כאבים, למרות שהם נכחו, התפתחה יפה, והייתה חברותית, מצחיקה ואכלנית טובה, אז לא ציפינו שיהיה
אם נביט על מישהו נופל, ברור לנו מה יעזור לו לקום את זה גם ננסה ללמד את הילדים הקטנים שלנו: תנשום, קח רגע להבין מה קורה איתך, מה כואב, איפה נפגעת לפעמים מרוב הלם תקום ישר לפעמים תצטרך יותר זמן להתארגן לפני שתקום הישען על משהו קרוב, או על מישהו קרוב או בקש יד
נוסעים? נוסעים. נסתדר. זו הייתה החלטה לא פשוטה לטוס לחו"ל עם ילדים זו משימה שבסיסה מכילה קונפליקט. בטיול המטרה המוצהרת היא חופש, מנוחה, כיף, אבל לקחת את הילדים לחו"ל זו כבר מורכבות שמאיימת בדיוק על אותה מטרה... האמת שעד אז הייתה לנו חוויה טובה איתם בחו"ל, כך שהיינו אופטימיים וממש רצינו לנסוע. מה שכן
אחד הדברים שיש לי רגשות אשם עליהם מאז שהתגלה הצליאק אצלנו בבית, הוא אוכל. לא מה שאני אוכלת גם לא מה שהילדים אוכלים בעיקר מה שאני *לא* מבשלת. ובעיקר מה שאני לא מבשלת עבורה. יש כל כך הרבה אפשרויות. להכין טורטיות כוסמת ירוקה, לאפות לחם, פיתות, לחמניות, פשטידות, מאפים, עוגות נחמדות... אבל בסוף אני לוקחת
