כוח הוא היכולת לשבור חטיף שוקולד לארבעה חלקים עם הידיים בלבד – ואז לאכול רק חלק אחד." ~ ג'ודית ויורסט

למה?
למה שוקולד?
שוקולד מוכר לעולם המערבי רק כ-500 שנה. לא הרבה במונחי אוכל.
ועבור המון אנשים הוא אהבה גדולה, ויחד עם זה הוא גם המקום בו אנחנו חווים חוסר שליטה…

למה?
למה אנחנו כל כך אוהבים שוקולד וכל כך מתקשים לצרוך אותו בכמויות קטנות?
החשוד המידי יהיה הסוכר.
אבל – יש המון מאכלים עם סוכר, זה לא ייחודי לשוקולד…

החשודים הבאים בתור הם החומרים הפסיכו-אקטיביים הקיימים בקקאו – חומרים דמויי קופאין, קנאביס ואמפטמינים, המייצרים תגובה דומה לסמים מעוררים.

העניין הוא שהחומרים הללו (דמויי קנביס ואמפטמינים), נמצאים בקקאו במינונים מאד נמוכים, שאינם משפיעים על האדם הממוצע
(צריך לאכול 10 ק"ג שוקולד מריר 70% ליום כדי לקבל "מנה" שמשפיעה ), כך שהם לא הסיבה הישירה ל"התמכרות" לשוקולד.

מה שכן נמצא בכמות גדולה בשוקולד זה התאוברומין, מטבוליט של קופאין.
בחפיסה של 100 גר' נקבל כמות קופאין הדומה לקפסולה של האספרסו. אולי זו הסיבה להתמכרות?

לא בטוחה, מהחוויה האישית שלי, כמות כזו של שוקולד תגרום לרוב האנשים להרגיש לא נעים, ולאו דווקא תעורר אותם, אבל אולי אצלכם זה אחרת?

אז מה לעזאזל ממכר פה???
אולי הריח? באמת הריח משכר (מישהו עוד, חוץ ממני, זוכר את הריח המטורף ב"צומת עלית" ברמת גן ?)
העניין הוא שהריח נובע מהקקאו, לא מהשוקולד, דווקא לחפיסת שוקולד אין הרבה ריח.
וחוץ מזה – ריח זה משהו נרכש, לא מתמכרים לריח….

אולי הכל נעוץ במצב הרוח הטוב שהשוקולד מיצר?
נמצא כי חומצת אמינו בשם טריפטופן שנמצאת בשוקולד מצליחה לעבור את מחסום בין הדם למוח, מה שרק סוכר מצליח לעשות, ובכך מעלה את רמות הסרטונין במוח, כלומר, משרה מצב רוח טוב.
אולי.

השערה אחרת, שמעלה אסף אבירי, מחבר "לא ספר בישול", היא שאנחנו לא יכולים להגיד "לא" לשוקולד בגלל…המרקם.
קבלו סיפור
בצבא ארה"ב ניסו לפתח מזון לחיילים שהיווה מזון אנרגטי לשעת חירום.
הם פנו ל"הרשיז" וביקשו שיפתחו עבורם שוקולד לא יותר מדי טעים כדי שהחיילים לא יתפתו לאכול אותו סתם (ההגדרה המלאה הייתה "בטעם דומה לתפוחי אדמה…") ו…לא נמס!
הרשיז פיתחו, והחיילים מצדם – לא אכלו…
בטח לא התמכרו…

במשך השנים עשו כל מיני ניסויים כדי שהשוקולד יענה על הצורך להיות טעים, אבל עדיין לעמוד באתגר הטמפרטורות הגבוהות. הטעם השתפר,
השוקולד נשאר לא נמס, והתוצאה?
החיילים לא אכלו…

עד שנכנסה לתחרות חברת "מארס" ופיתחה את עדשי השוקולד, שמשווקים עד היום בשם m&m's.
החוץ לא נמס, הבפנים כן

וההתמכרות? משאירה לכם לענות :)

שוקולד נמס בטמפרטורה ממוצעת של 35 מעלות. כלומר, בטמפרטורת גוף. כך, שאם אנחנו מניחים קובייה על הלשון, היא נמסה בקצב נעים, ומשחררת שומניות ומתיקות באיזון שמאד אהוב על הגוף האנושי. זה כבר עונג אמיתי לגוף שלנו.
השילוב הזה של מתוק ושומני מפעיל מערכת של איזון חוזר במוח, כלומר, מופעל שוב ושוב.
כך שבגלל העלייה בדופמין שהשוקולד מעורר, המוח שלנו מבקש עוד מה"טוב" הזה, ואנחנו לוקחים עוד שוקולד…

ואולי יש עוד סיבה – סיבה חברתית
המדיה כולה, בין אם פרסומות, תוכניות טלויזיה, סרטים, ואפילו ספרים ושירים מגדילות את כוחו של השוקולד.
מלא אגדות נשזרו בו, ומיתוסים כמו זה שהוא מגביר חשק מיני או מעלה אנרגיות.
מלא אירועים מתהדרים בקינוחי שוקולד, קישוטי שוקולד, עוגות שוקולד כמובן…

האם זה סוד השוקולד?
האם אנחנו ממכרים את עצמנו ל…סיפור?
מי יודע?

מה הסיפור שלכם עם שוקולד? 😊

יום שוקולד בינלאומי שמח לכולם!