מה עושים עם עובש??

אז התשובה היא…

תלוי.

אמנם, רוב הפטריות אינן מזיקות לבני אדם, ולפעמים אפילו להפך.

אבל לאדם הפשוט, אין כלים לאבחן מתי פטריה מזיקה ומתי לא, וגם אין דרך פשוטה לדעת עד לאן היא התפשטה בתוך המזון.

הצבע השחור-לבן-ירוק שאנחנו רואים על שטח הפנים של המזון מכיל את

הנבגים הבשלים של הפטרייה, אילו הם הגופים שבעזרתם הוא מתרבה.

אבל מה שנסתר מעינינו, זה את התפטיר.

התפטיר הוא רשת קורים תת קרקעית שהפטרייה שולחת לעומק המזון, ומתפשטת במהירות.

העובש זקוק ללחות וחודר בקלות לתוך מזון שיש לו תכולת נוזלים ואוויר גדולה. לכן, כאשר מדובר במזון רך, צריך לזרוק את כולו.

בלחם, כאשר יש פרוסה נגועה בעובש – זרקו את כל הכיכר.

כן, כל הכיכר…

בגבינה רכות הנגועות בעובש, זרקו את כל החבילה וכן גם כאשר מצאתם עובש בבשר, עוף, נקניקיות.

אכן, כואב הלב.

וכרובית?

יספיק שנחתוך את האזור שהתעפש יחד עם שולים של כ-3 ס"מ. השאר ניתן לאכילה.

כך גם בירקות קשים אחרים כמו גזר וכרוב או גבינות קשות כמו גבינה צהובה.

כדי למנוע התפתחות עובש במזון יש צורך קודם כל לשמור על כללי צריכה נכונה –

קודם כל – מזון טרי לא קונים בכמויות.

נסו לעשות הערכה כמה באמת אתם צריכים לשבוע. אי אפשר אולי לקלוע תמיד, אבל במשך הזמן תוכלו להיות יותר ויותר מדויקים.

במידה ואוכל טרי נמצא במקרר יותר מדי זמן – בשלו, אפו או טגנו אותו. בישול יאריך את זמן החיים שלו, אבל לא לעולם חוסן! אוכל מבושל גם הוא מתקלקל, ולכן בשלו לפי כמה שבאמת אוכלים בבית, ולא לפי הפנטזיה או ההרגל.

מזון מעובד או חומרי גלם יבשים, מתקלקלים גם הם ונפגמים עם הזמן, גם באחסון נכון. לכן, מומלץ לקנות בכמות שבה נשתמש בתקופה הקרובה, ולא לאגור.

כדי לעמוד בזה ערכו רשימת קניות באופן קבוע, ועברו על מה יש ומה אין בבית.

אל תקנו לפי מבצעים, או באריזות גדולות מדי כדי לחסוך.

לרוב, זה לא חוסך.

להפך, זה גורם לנו לאכול יותר ולקנות יותר. יצרני המזון הבינו את זה כבר מזמן, וזו הסיבה שהאריזות גדלות, ויחד איתן גם העגלות בסופר.

עובש וחיידקים פורחים ומתפתחים בטמפרטורה חמימה ובלחות.

אז נכון, זה יפה שיש פירות ואגוזים על השיש, אבל אם חם, או אם הם לא סגורים היטב, הם יעלו עובש.

הקפיאו לחם, או שמרו אותו בארגז לחם מאוורר ולא במקרר, הלחות שם לא תטיב עימו.

ירקות ופירות שמרו בקירור, אך הימנעו מלהעמיס כמויות גדולות במקרר.

בערמות הללו מתפתח עובש יותר במהירות, ואז מלפפון אחד מקלקל את כולם..

אל תכניסו ירקות ופירות רטובים למקרר, זה מצע גידול מעולה לעובש ולחיידקים.

ו…

שלא אשכח. עובש לא נהרס בחימום, ולכן, לא יעזור לעשות צנים משאריות הלחם.

כלומר, העובש כן, הוא נהרס בטמפ' של עד 60 מעלות, אבל הרעלנים שלו לא, והם אילו שמדאיגים אותנו.

ותכלס לשאלה שמטרידה את כולם:

לרוב, כלום. בעיקר נרגיש את זה בטעם.

אבל, אחוז קטן מאד מהאנשים עלול לפתח תגובה אלרגית קשה לרעלני העובש,

חלק קצת יותר חלק גדול באוכלוסייה יהיה רגיש לחומרים שהעובשים השונים מיצרים, והתגובה שהם ייחוו תהיה לרוב דרך שיבושים במערכת הנשימה או מערכת העיכול. כן. בדיוק מה שקורה כשיש אלרגיה לאבק.

לא נורא

אבל לא נעים.

המטרה שלנו לצמצם את הזריקה עד למצב בו נזרוק מזון רק כשהוא מקולקל.

העניין הוא שלא תמיד פשוט לדעת מתי בדיוק זה קורה, ואז אנחנו זורקים "ליתר ביטחון".

בפוסט הזה אתן לכם את הכלים לדעת מה זורקים ומתי.

למי שיגיע לסוף, מחכה בונוס! מתכון לבורקס שאריות, שימנע מכם לזרוק גבינות על סף קלקול.

אוכל שבושל בבית, יחזיק לרוב שבוע באחסון נכון, במקרר ובכלי סגור. במקרה של קלקול, נוכל לזהות בו התפתחות של עובש או ריח רע.

במקרה כזה – זרקו!

קלקול יקרה מהר יותר אם נשאיר אוכל שבושל זמן ארוך על השיש או בסיר (בטח בימים חמים),

ולכן, כדאי להכניס אוכל למקרר בעודו חמים, כך נמנע התפתחות של חיידקים.

בנוסף, השתמשו בכלים נקיים ואל תתפתו לטעום עם האצבעות…

פה אפשר לזהות קלקול כבר התבוננות על התאריכים המודפסים על האריזה.

אבל, קל לטעות, ולפעמים גם מטעים אותנו.

בארץ, כל מוצרי המזון יכילו על גבי האריזות מס' תאריכים, חלקם לא רלוונטי מבחינתנו.

אנחנו צריכים לחפש את התאריך בו פג תוקף המוצר ("לשימוש עד"),

או שאת התאריך שממנו הוא לא מומלץ לשימוש ("מומלץ לצרוך לפני…").

ובין שני התאריכים הללו יש הבדל גדול.

ברגע שנחלוף על פני התאריך האחרון המומלץ לשימוש, הסיכוי לקלקול עולה,

בעיקר אם המוצר לא אוחסן בצורה תקינה. אבל במקרים רבים הוא יהיה בסדר גמור גם מס' חודשים אחריו.

למשל – בקמח שלא נשמר סגור היטב, במקום קר ויבש, עלולים להתפתח חרקים,

אבל אם המוצר שמור היטב, הוא יכול החזיק גם מעבר לתאריך שלו.

לעומתו, מסטיקים (שהם מוצר פלסטי, יותר מאשר מזון), ישתררו מעין לחות שתדבק בעטיפה.

זה עדין יהיה מתוק ולעיס. כנראה שיהיה קשה לעשות בלונים…אבל, הוא לא יזיק.

שוקולד "ישן" יקבל צבע לבן מוזר, שנובע מפירוק בין חמאת הקקאו לקקאו עצמו. טעמו עדיין טוב, והוא יוכל להתאים לאפייה, למשל.

גם מוצרי חלב שנשמרו בקירור יכולים להיות ממש בסדר גם מס' ימים אחרי התאריך.

כן, כן, תרחרחו…

אולי המרקם יהיה פחות מוצלח, אבל אפשר להשתמש בהם בבישול ואפייה גם אם הטעם מתחיל להשתנות.

כדי שכל זה יהיה נכון, המוצרים צריכים להיות מאוחסנים בתנאים מיטביים, שהם לרוב סגורים היטב, במקום חשוך וקריר.

אחסון לא תקין יצור קלקול בלי קשר לתאריך, ולכן, הקפידו אחסן לפי ההוראות על האריזה.

טיפ נוסף – נסו להסתכל, כמה שאפשר, על למה שקורה בחנות בהם אתם קונים.

אמנם, לא תמיד אפשר לראות, אבל אם אתם שמים לב שנערמים ארגזים בחוץ, בשמש, לפני שהם מוכנסים לחנות, אולי לא כדאי לקנות שם.

לא כל מוצר מתקלקל…

למשל, חומץ הוא מוצר שמקולקל במקור, אין לו אפשרות להתקלקל עוד יותר!

דבש, מהצד השני, הוא מוצר שלא מתקלקל אף פעם (!!) כל עוד הוא שמור לפי כללי האחסון.

ולכן, הפעילו תמיד שיקול דעת.

מבשלים!

בתמונה – טרי מאתמול, בורקס דפי אורז ושאריות של גבינות (ללא גלוטן)

מתכון קל (באמת קל), שהוא כולו אילתור מתוך מוצרים שנקנו בשישי שעבר,

והחלטתי להשתמש בהם כדי שלא ישכחו ו"לא נאבד אותם":

ערבבו את הגבינות שיש לכם בבית– לי היו טבורג, גבינה מלוחה קשה, צהובה

הוסיפו ביצים (לפי הכמות שיש, אני הוספתי 3)

אם יש בבית פטריות (טריות או משימורים), אל תהססו! ייצא מעולה!

תקפיצו את הפטריות עם סויה והוסיפו לתערובת.

תבלו לפי הטעם – מעט מלח, פלפל, אגוז מוסקט…

טבלו את דף האורז במים עד ריכוך ושימו במרכזו את התערובת

קפלו כמו מעטפה (כדי שהמילוי לא יזלוג החוצה)

טבלו בביצה וטגנו או אפו, לפי החשק.

יוצא סוף!