אחת השאלות המרתקות ביותר במדע התזונה היא "למי יש השפעה גדולה יותר על המשקל? לסביבה או לגנטיקה?" ולמה היא כל כך מרתקת? בעיקר מכיוון שמאד קשה להפריד את שני הגורמים הללו. מה מפעיל את מה? מה היה קודם? או בעצם, מי אחראי ל"מגפת ההשמנה" העולמית? הגנטיקה שלנו או ההתנהגות שלנו? התשובה? כנראה גם וגם,
להנמיך ולזוז. אילו שתי בקשות, לא פשוטות, שאני מבקשת מההורים שמגיעים עם ילדים לתהליכי שינוי תזונתי וירידה במשקל. הילדים שמגיעים עושים ברוב המקרים קולות רמים של מוטיבציה. ויש להם מוטיבציה, והם באמת מאד רוצים. אבל, זה קשה להם. מאד!!!! קשה לווסת את האכילה כשרעבים קשה להגיד לא לממתקים אצל חברים קשה לעמוד מול שולחן
אני? שמן? מי אמר...? די. כבר לא קר באמת. ויחד עם ההתקלפות שלנו מהשכבות "המגנות" מתחילה החשיבה קדימה – ים, בגדים קצרים, חופשות... שם כבר אי אפשר להסתיר את הקילו-שניים שעלו במהלך "שנת החורף", ואם אפשר עוד כמה קילו שהיו שם קודם. אז מה? דיאטה?? כדי "להראות טוב" כמו שדורשת החברה, הרבה אנשים עושים
