יש משהו בפסח, עם הניקיונות והסדר שהוא מביא, דו-משמעית, שגורם לרבים מאיתנו לראות בו התחלה חדשה, נקיה, קצת כמו תחילת שנה. גם מזג האויר מתחמם, והשמש, והבגדים הקצרים מביאים איתם אנרגיות חדשות ומוטיבציה חדשה. אבל האם באמת אפשר לנקות הכול ולהשאיר מאחור את מה שהיה? ויותר מזה - האם כדאי? בקליניקה אני רואה את הביטוי

צום יום כיפור הוא הצום המורכב ביותר בשנה. הוא ממוקם בתקופה חמה, דבר שלא מקל על הצמים, בעיקר על אילו שגם הולכים לבית הכנסת ויוצאים מהמזגן אל מחוץ לבית, וגם לאילו שלהבדיל עם צומות אחרים צריכים במקביל לצום גם לבלות ולהעביר זמן עם הילדים. אז מה עושים כדי להקל על הצום מהבחינה התזונתית? קודם

בעולם תזונת הספורט השאלה שנשאל תהיה כמה קופאין לצרוך ולא כמה קפה לשתות. תזונת ספורט היא מדע, ולכן אנחנו מנסים לבסס אותה על מחקר קליני, מדידות ותוצאות חד משמעיות. וזה קשה. לא פשוט ליצור מדדים ברורים בהקשר תזונתי, וזה נכון לא רק ביחס לתזונת ספורט. ומדוע? הבעייתיות הגדולה במחקרים קליניים בכלל, ובתזונה ובתזונת ספורט

יש אנשים שעבורם קפה הוא קבוצת מזון בפני עצמה. אז לא, קפאין הוא לא אב מזון, והגוף שלנו יכול לגמרי לתפקד בלעדיו, אבל עושה רושם שמי שנהנה ממנו, לא צריך לוותר. בשנים האחרונות די ברור כי שתייה מתונה של קפה אינה מזיקה לגוף, ואפילו להפך – מתברר שצריכה של קפה יכולה להיות גם גורם

קפה. כנראה ממוצרי הצריכה הבודדים שהקורונה לא פגעה בהם. אולי להפך – לא שתינו פחות קפה השנה, כנראה שרובנו, שתינו יותר. הקפה הוא הסם הנפוץ ביותר בין הסמים המעוררים הידועים, אלו המותרים ואלו האסורים. קופאין, הוא החומר המופק מפולי הקפה שהם הגרעינים של פרי דמוי דובדבן (הפרי המופיע בתמונה המצורפת) והוא זה שאחראי לתופעות

כוח הוא היכולת לשבור חטיף שוקולד לארבעה חלקים עם הידיים בלבד - ואז לאכול רק חלק אחד." ~ ג'ודית ויורסט למה? למה שוקולד? שוקולד מוכר לעולם המערבי רק כ-500 שנה. לא הרבה במונחי אוכל. ועבור המון אנשים הוא אהבה גדולה, ויחד עם זה הוא גם המקום בו אנחנו חווים חוסר שליטה... למה? למה אנחנו