ארכיון קורטיזול - אורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט https://www.oritshemesh.com/tag/קורטיזול/ דיאטנית קלינית Fri, 18 Oct 2024 18:52:47 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 הקשר בין המשקל לשעון הביולוגי https://www.oritshemesh.com/%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/ https://www.oritshemesh.com/%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/#respond Fri, 18 Oct 2024 10:21:10 +0000 https://www.oritshemesh.com/?p=923 הבנת השעון הביולוגי שלנו יכולה לעזור לנו למקסם ביצועים ולשמור בקלות על המשקל. איך? על כך בכתבה מהם שעונים ביולוגיים? היצורים החיים על פני כדור הארץ, פתחו במהלך האבולוציה מנגנון מיוחד המכונה "שעונים פנימיים" (או שעונים צירקאדיים). השעונים הללו אחראיים ליצור תאום בין סיבוב כדור הארץ לבין פעילותו של הגוף החי.מטרתם של השעונים הביולוגיים

הפוסט הקשר בין המשקל לשעון הביולוגי הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>

הבנת השעון הביולוגי שלנו יכולה לעזור לנו למקסם ביצועים ולשמור בקלות על המשקל. איך?
על כך בכתבה

מהם שעונים ביולוגיים?

היצורים החיים על פני כדור הארץ, פתחו במהלך האבולוציה מנגנון מיוחד המכונה "שעונים פנימיים" (או שעונים צירקאדיים).
השעונים הללו אחראיים ליצור תאום בין סיבוב כדור הארץ לבין פעילותו של הגוף החי.

מטרתם של השעונים הביולוגיים היא לאפשר לאותו פרט לחזות מה הולך לקרות, ולהתכונן אליו מראש.
למשל, קיימים מסלולים המוודאים שהמערכות הפנימיות שלנו ידעו אם עכשיו יום או לילה, כדי שיכינו את הגוף לשינה או לקימה ופעילות.
במסלולים האלו נכלול למשל את הקולטנים ברשתית העין, שיכולים לזהות שינוי באורכי הגל של האור לאורך היום, ולאורך השנה, וכך לדעת מה השעה ביום, ובאיזה עונה אנחנו נמצאים.

העניין הוא, שהמנגנונים הללו התפתחו מתוך התאמה לצורת חיים אחרת מזו שאנו חיים היום.
הם נוצרו כשחיינו בטבע, מחוברים לאותות המשתנים שהטבע יוצר, ולא לשהות ממושכת בסביבה המוארת בנורות פלורסנטיות וממוזגת לטמפרטורה קבועה של 25 מעלות. כל יום. כל היום.
.
ולכן, כדי שהגוף ידע "מה השעה" עלינו לחשוף אותו ל"חוץ". למשל, לצאת מס' פעמים ביום מחוץ למשרד או לבית בשעות משתנות, כדי לאפשר לקולטנים בגופנו להרגיש את הטמפרטורה, לקרוא את השתנות אורכי גל האור, ובכך לעזור לו להיערך.

מהי היערכות פיזית?

ההערכות הפיזית של הגוף כוללת הפעלה של מסלולים מטבוליים שמתעוררים ביום והולכים לישון בלילה,
ומסלולים אחרים שמתעוררים בלילה והולכים לישון בבוקר – למשל שיתוק השרירים בלילה או שינויים בתאבון.

למשל, חוסר סנכרון של הגוף עם אור השמש, מייצר קשיי שינה והתעוררות.
וזה ממש לא המנגנון היחידי שנפגע בחיים המערבים אותם אנחנו חיים. 
בעצם, בכל אחת מהרקמות שלנו יש תפקודים המושפעים מאותו שעון פנימי, ועלולים לצאת מסנכרון בקלות.

שיבושים בשעון הפנימי 

אותות נוספים שאחראיים לשיבוש אותו שעון פנימי מגיעים מהמזון ומהפעילות גופנית שלנו.
למשל רמתו של הורמון הלפטין, האחראי על ויסות רעב ושובע, יורדת בלילה.

כאשר אני אוכלת בלילה, המזון ישלח סיגנלים לשעונים הפריפריים, שיבלבלו אותם.
השעונים יצאו מסינכרון, ויפגעו במחזוריות של הלפטין בגוף.
בעקבות הפגיעה במחזוריות של הלפטין, תצא מהסינכרון כל המערכת הורמונלית הרלוונטית למנגנון הרעב-שובע.
השם המקצועי לפגיעה הזו הוא "הפרעה כרונולוגית".

הפרעות כרונולוגיות משמעותיות נוספות לזו שהרחבתי עליה, הן הפרעות שינה והשמנה.

ההשמנה נגרמת כתוצאה משילוב של הפרעות כרונולוגיות שבאות לידי ביטוי בפגיעה ביעילות יצירת אנרגיה בשריר, עליה בקצב פירוק השרירים, עליה ברמות הורמון הקורטיזול, ועוד ועוד…

אם נדע איך ליצר סנכרון כרונו-ביולוגי, כלומר, איך לאזן את תזמוני הארוחות, את ההרכב שלהן בהתאם לשעות האכילה, את זמני האימונים הגופניים, ואת שעות השינה, נוכל לשפר וליעל את תפקוד של הגוף שלנו גם במסגרת המגבלות של העולם המערבי. 

כמו ששמתם לב, השעון הכרונולוגי הוא נושא המכיל בתוכו מורכבויות רבות.
על מנת שנדע לעבוד איתו במטרה לתקן את השיבושים מהם האדם סובל, צריך לתשאל אדם באופן אישי, ולבנות תוכנית עבודה מותאמת לסגנון חייו ולשיבושים מהם הוא סובל.

אפשר להתחיל מיד בצעד הראשון לתיקון השיבושים הקיימים אצלכם –

הקפידו לאכול סמוך לשעת היקיצה, וסיימו לאכול תוך 12 שעות (דיאטת 12-12).
באופן הזה נתחיל ליצור התאמה טובה קצת יותר בין אורח החיים לבין השעון הביולוגי. 

לא נורא מסובך, נכון?

בהצלחה!

מתוך הרצאתה המרתקת של דר' עמליה מסיקה, שהועברה בכנס השנתי של תזונת ספורט, מאמץ ואימון גופני 2024.
לעוד כתבות בנושאי תזונת ספורט, מהכנס  :
לא מספיק להיות רזה ו – מה משפיע יותר על המשקל, גנטיקה או סביבה?

הפוסט הקשר בין המשקל לשעון הביולוגי הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
https://www.oritshemesh.com/%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/feed/ 0
אוכל בתקופת לחץ https://www.oritshemesh.com/stress-and-eating/ https://www.oritshemesh.com/stress-and-eating/#respond Tue, 18 Jul 2023 20:18:27 +0000 https://www.oritshemesh.com/?p=849 במקור, הפוסט הזה שוחרר לרשת החברתית ב - 00:15... כוננות, התראות, ואני לא הצלחתי להירדם. אז במקום לאכול - כתבתי לכם למה אנחנו מחפשים אוכל כשרמת המתח עולה? בין אם יורים עלינו בפועל או שאנחנו בחוויה של המתנה לירי הבא, הגוף שלנו מגיב. רמות לחץ עולות, וההשפעה שלהן עצומה. הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

הפוסט אוכל בתקופת לחץ הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>

במקור, הפוסט הזה שוחרר לרשת החברתית ב – 00:15…

כוננות, התראות, ואני לא הצלחתי להירדם.
אז במקום לאכול – כתבתי לכם

למה אנחנו מחפשים אוכל כשרמת המתח עולה?

בין אם יורים עלינו בפועל או שאנחנו בחוויה של המתנה לירי הבא,
הגוף שלנו מגיב. רמות לחץ עולות, וההשפעה שלהן עצומה.
הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

הידעתם שבזמני לחץ נפגעת המערכת הקוגניטיבית שלנו, כלומר נפגמת יכולת הריכוז והחשיבה?
נפגעות גם יכולת השינה והעיכול, וכתוצאה מכך מחמירה עוד יותר חווית הלחץ של הגוף הפיזי שלנו.

לחץ ברמה הביולוגית היא אחת מהתגובה האבולוציוניות השמורות ביותר.

היא מופעלת על ידי האמגידלה, מבנה דמוי שקד, שקרוי גם "המוח הקדום".
המומחיות של האמיגדלה היא זיהוי אירועים בעלי פוטנציאל מסוכן עבורנו.
כאשר מזוהה אירוע כזה, שולחת האמיגדלה מסר ליותרת הכליה, שבתורה, מפרישה את ההורמון קורטיזול.
הקורטיזול "קורא" לשאר איברי הגוף להתכונן לתגובה לאיום.
זו הסיבה שלחץ הדם עולה, הדופק, הסוכר מופרש מהכבד. הכל מוכן כדי להגיב.

לגוף האדם יש מנעד מצומצם של תגובות ללחץ, והוא חולק אותן עם יונקים רבים.

התגובות הידועות ביותר ללחץ של גוף הן לברוח או להילחם,
ובהן מתקיימת הערכות כוללת של הגוף להתמודד עם סכנה דרך ניתוב אנרגיה מכל הגוף לשרירים לטובת לחימה או בריחה.

אבל קיימות שתי תגובות אפשריות נוספות לאיום – קיפאון וריצוי.
תגובת הקיפאון היא תגובה לאיום שנחווה כמסכן חיים.
כלומר, איום ברמה גבוהה מאד של סיכון, ובו הגוף פשוט משתק את כל המערכות ולא מגיב.
תגובת הריצוי ופיוס, שאופיינית לכל היונקים, מופעלת בשכיחות גבוהה יותר בנקבות.
הסיבה היא שהתגובה הזו מופעלת כמו גם תגובת הקיפאון מנוכחות מוגברת של אסטרוגן, בעוד תגובות ה"הלחם או ברח" מופעלות מנוכחות של אדרנלין וטסטוסטרון.
ויש פה גם הגיון אבולוציוני – לנקבה יש סיכוי נמוך יותר לנצח בלחימה או לברוח היות ויש לה פחות מסת שריר מאשר לזכר.

הנזק האמיתי שקורה לנו מסטרס הוא לאו דווקא הסטרס עצמו אלא הפרשנות שלנו אליו.

מחקרים מראים שאם אנחנו רואים בלחץ גורם מסוכן ולא רצוי, אנחנו חשופים יותר לנזקים שלו
מאשר אם נתפוס את הלחץ כתגובה טבעית ונורמלית של הגוף שנועדה לעזור לו להתמודד עם מצבים מאיימים.
איך אפשר להרגיע סטרס?

קודם כל לא מרגיעים סטרס עם אוכל, אפילו לא עם פחמימות…

כשאנחנו בסטרס המוח מבקש סוכר כי הסוכר הוא הדלק שלו לתפקוד, ואכן למוח הזה יש מערכה לתפעל עכשיו.
זו גם הסיבה שאנחנו מחפשים מה לאכול ובמקרים רבים גם יודעים שזו אכילה רגשית.
אבל, אליה וקוץ בה.

ברגע שאכלנו והסוכר עולה בדם, הגוף מפרש את נוכחות הסוכר הגבוה בדם כמצב של סטרס,
לכן תגובת הלחץ מחמירה.

אז מה כן אפשר לעשות?

היות ולנו ולשאר היונקים מערכת עצבית זהה, יש לנו מה ללמוד מהם בעניין התמודדות עם לחץ.

לזברות למשל, אחרי שהן משתחררות מהלביאה שאיימה עליהם, יש נוהל רגיעה קבוע – הן רצות קצת, מתנערות, ואז חוזרות לעדר מתלקקות עם חברותיהן, וחוזרות לאכול עשב.
כלומר, הן עושות פעילות גופנית מרגיעה, יוצרות מגע חברתי, ומשחררות….

לעומתן, האדם עסוק בתחזיות לעתיד שמקשות עליו להניח ללחץ.
הזברה לא שואלת את עצמה מתי הלביאה תחזור, או איזה נורא זה החיים בסוואנה הזו.
היא משחררת, נרגעת וממשיכה בשגרה שלה.

מה אפשר ללמוד מהזברה?

דבר ראשון – ספורט ותנועה.
קחו קצת זמן ותניעו את הגוף. גוף בלחץ הוא גוף תופס, מוחזק, מתוח. תנו לו לזוז באופן נעים.
זה ישחרר את הורמוני הלחץ וירגיע את המוח מהחשיבה הקטסטרופלית שרק מעמיסה לחץ נוסף.

דבר שני – חברה
מגע, חיבוק, שיחה, אוורור רגשות, משחררים אוקסיטוצין, שקרוי גם הורמון האהבה
והוא מעמיק את חווית המסוגלות וההתמודדות שלנו בעולם הזה, ובאופן כימי מורידים בגוף את הורמוני הלחץ.

ודבר שלישי – נשימות
כשאנחנו בלחץ, הנשימות הופכות שטוחות ומהירות, וכמות החמצן בדם עולה.
נשמו עמוק, עיצרו נשימה לרגע, ואז נשפו לאט יותר את האוויר.
נשימות כאלו מפעילות את מהערכת העצבית הנוגדת את המערכת שמפעילה את הלחץ, וקרויה המערכת הפרה-סימפטית.

אז תנשמו עמוק, תרימו טלפון או לחבקו אדם יקר

זה הרבה יותר טוב משוקולד

חיבוק ונשיקות מכאן

הפוסט אוכל בתקופת לחץ הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
https://www.oritshemesh.com/stress-and-eating/feed/ 0