הבנת השעון הביולוגי שלנו יכולה לעזור לנו למקסם ביצועים ולשמור בקלות על המשקל. איך?
על כך בכתבה

מהם שעונים ביולוגיים?

היצורים החיים על פני כדור הארץ, פתחו במהלך האבולוציה מנגנון מיוחד המכונה "שעונים פנימיים" (או שעונים צירקאדיים).
השעונים הללו אחראיים ליצור תאום בין סיבוב כדור הארץ לבין פעילותו של הגוף החי.

מטרתם של השעונים הביולוגיים היא לאפשר לאותו פרט לחזות מה הולך לקרות, ולהתכונן אליו מראש.
למשל, קיימים מסלולים המוודאים שהמערכות הפנימיות שלנו ידעו אם עכשיו יום או לילה, כדי שיכינו את הגוף לשינה או לקימה ופעילות.
במסלולים האלו נכלול למשל את הקולטנים ברשתית העין, שיכולים לזהות שינוי באורכי הגל של האור לאורך היום, ולאורך השנה, וכך לדעת מה השעה ביום, ובאיזה עונה אנחנו נמצאים.

העניין הוא, שהמנגנונים הללו התפתחו מתוך התאמה לצורת חיים אחרת מזו שאנו חיים היום.
הם נוצרו כשחיינו בטבע, מחוברים לאותות המשתנים שהטבע יוצר, ולא לשהות ממושכת בסביבה המוארת בנורות פלורסנטיות וממוזגת לטמפרטורה קבועה של 25 מעלות. כל יום. כל היום.
.
ולכן, כדי שהגוף ידע "מה השעה" עלינו לחשוף אותו ל"חוץ". למשל, לצאת מס' פעמים ביום מחוץ למשרד או לבית בשעות משתנות, כדי לאפשר לקולטנים בגופנו להרגיש את הטמפרטורה, לקרוא את השתנות אורכי גל האור, ובכך לעזור לו להיערך.

מהי היערכות פיזית?

ההערכות הפיזית של הגוף כוללת הפעלה של מסלולים מטבוליים שמתעוררים ביום והולכים לישון בלילה,
ומסלולים אחרים שמתעוררים בלילה והולכים לישון בבוקר – למשל שיתוק השרירים בלילה או שינויים בתאבון.

למשל, חוסר סנכרון של הגוף עם אור השמש, מייצר קשיי שינה והתעוררות.
וזה ממש לא המנגנון היחידי שנפגע בחיים המערבים אותם אנחנו חיים. 
בעצם, בכל אחת מהרקמות שלנו יש תפקודים המושפעים מאותו שעון פנימי, ועלולים לצאת מסנכרון בקלות.

שיבושים בשעון הפנימי 

אותות נוספים שאחראיים לשיבוש אותו שעון פנימי מגיעים מהמזון ומהפעילות גופנית שלנו.
למשל רמתו של הורמון הלפטין, האחראי על ויסות רעב ושובע, יורדת בלילה.

כאשר אני אוכלת בלילה, המזון ישלח סיגנלים לשעונים הפריפריים, שיבלבלו אותם.
השעונים יצאו מסינכרון, ויפגעו במחזוריות של הלפטין בגוף.
בעקבות הפגיעה במחזוריות של הלפטין, תצא מהסינכרון כל המערכת הורמונלית הרלוונטית למנגנון הרעב-שובע.
השם המקצועי לפגיעה הזו הוא "הפרעה כרונולוגית".

הפרעות כרונולוגיות משמעותיות נוספות לזו שהרחבתי עליה, הן הפרעות שינה והשמנה.

ההשמנה נגרמת כתוצאה משילוב של הפרעות כרונולוגיות שבאות לידי ביטוי בפגיעה ביעילות יצירת אנרגיה בשריר, עליה בקצב פירוק השרירים, עליה ברמות הורמון הקורטיזול, ועוד ועוד…

אם נדע איך ליצר סנכרון כרונו-ביולוגי, כלומר, איך לאזן את תזמוני הארוחות, את ההרכב שלהן בהתאם לשעות האכילה, את זמני האימונים הגופניים, ואת שעות השינה, נוכל לשפר וליעל את תפקוד של הגוף שלנו גם במסגרת המגבלות של העולם המערבי. 

כמו ששמתם לב, השעון הכרונולוגי הוא נושא המכיל בתוכו מורכבויות רבות.
על מנת שנדע לעבוד איתו במטרה לתקן את השיבושים מהם האדם סובל, צריך לתשאל אדם באופן אישי, ולבנות תוכנית עבודה מותאמת לסגנון חייו ולשיבושים מהם הוא סובל.

אפשר להתחיל מיד בצעד הראשון לתיקון השיבושים הקיימים אצלכם –

הקפידו לאכול סמוך לשעת היקיצה, וסיימו לאכול תוך 12 שעות (דיאטת 12-12).
באופן הזה נתחיל ליצור התאמה טובה קצת יותר בין אורח החיים לבין השעון הביולוגי. 

לא נורא מסובך, נכון?

בהצלחה!

מתוך הרצאתה המרתקת של דר' עמליה מסיקה, שהועברה בכנס השנתי של תזונת ספורט, מאמץ ואימון גופני 2024.
לעוד כתבות בנושאי תזונת ספורט, מהכנס  :
לא מספיק להיות רזה ו – מה משפיע יותר על המשקל, גנטיקה או סביבה?