ארכיון תוסף ארגוגני - אורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט https://www.oritshemesh.com/tag/תוסף-ארגוגני/ דיאטנית קלינית Fri, 13 May 2022 08:40:50 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 האם סלק משפר ביצועים? https://www.oritshemesh.com/no/ https://www.oritshemesh.com/no/#respond Fri, 13 May 2022 08:40:50 +0000 https://www.oritshemesh.com/?p=639 מה זו הקללה הזו? ניטריק אוקסייד ,(תחמוצת החנקן, בעברית) הוא תוצר פירוק תוך תאי של ניטראטים (חנקות) הנמצאים בכמות גדולה יחסית בירקות ירוקים כמו פטרוזיליה, תרד, עלי רוקט וגם בסלק. מעניין לראות כי כבר בגמרא מצוין כי "סלק טוב ללב", ויש המלצה לצרוך את הסלק מבושל. מחקרים בעשור האחרון מראים שיש בסיס לטענה. המחקרים על

הפוסט האם סלק משפר ביצועים? הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
מה זו הקללה הזו?

ניטריק אוקסייד ,(תחמוצת החנקן, בעברית) הוא תוצר פירוק תוך תאי של ניטראטים (חנקות)
הנמצאים בכמות גדולה יחסית בירקות ירוקים כמו פטרוזיליה, תרד, עלי רוקט וגם בסלק.

מעניין לראות כי כבר בגמרא מצוין כי "סלק טוב ללב", ויש המלצה לצרוך את הסלק מבושל.

מחקרים בעשור האחרון מראים שיש בסיס לטענה.

המחקרים על הסגולות של הניטראטים מהמזון נעשים ברובם על סלק.
מהסיבה שהוא טעים ולכן עבור רוב האנשים גם קל יותר לצריכה מאשר ירקות עליים ירוקים.

פירוק של חנקות בירק מיצר את מולקולות תחמוצת החנקן, שמתפרקות בגוף תוך זמן קצר מאד (חלקיקי שנייה).

המולקולות הללו מופיעות בצורת גז, ובנוכחותן הן תורמות להרפיית שרירים וכתוצאה מכך גם להרחבת כלי הדם.

עולם הרפואה זיהה את הפוטנציאל וביסס תרופה ידועה מאד על החומר הזה – הויאגרה.
גם פה המנגנון הוא יצור מוגבר של ניטריק אוקסייד שגורם להרחבת כלי דם באופן ספציפי באיבר המין.

עולם הספורט החל להעמיק בבדיקת האפשרות שהניטראטים, דרך יצירת תחמוצת החנקן,
יכולים להשפיע על התפקוד האירובי של הספורטאי, על השרירים ועל ההתאוששות ממאמץ.

הרעיון מאחורי התאוריה

המחשבה היא שהרחבת כלי הדם תאפשר להעביר לשריר יותר דם ויותר חמצן ולפנות יותר פחמן דו חמצני מהשריר.
דרך המנגנון הזה, יתקצר זמן הובלת החמצן לשרירים וקצב התעייפות השריר תרד, ותדחה ההגעה של השריר לתשישות.

המחקרים שנערכו בדקו מהי השפעת הניטריק אוקסייד על הביצועים ומה המינון הנדרש לצריכה,
גם על ספורטאי סיבולת וגם על ספורטאי כוח.

היות ואי אפשר לבסס המלצות על מחקר אחד, אנחנו מחפשים אסופות מחקרים מסוג מטה-אנליזות.
מחקרים כאלו מרכזים את כל המחקרים טובים על כמות גדולה יותר של נבדקים, ועל בסיסם מבססת את ההמלצות במידת האפשר.

מחקרים

מטה אנליזה כזו שפורסמה ב-ISNN השנה, 2022, בדקה את השפעת צריכת סלק על כוח שריר באימוני כוח מתפרץ,
ומצאה עליה של 5% ביכולת להרים משקל.

זה שיפור יפה, ואם נתרגם אותו במספרים יהיה לנו קל יותר להבינו –  למשל דחיקה של 105 ק"ג במקום 100 ק"ג.

סקירות אחרות מראות שיפור גם בביצועים אירוביים של 5 ק"מ ו-10 ק"מ אצל אנשים שצרכו מיץ סלק לפני ביצוע האימון או התחרות באופן אקוטי
(כלומר, לא כל יום, אלא חד פעמי לפני האירוע).

כלומר,  מתוך הסקירות אפשר לראות שמדובר בתוסף שיכול לסייע לספורטאי החובב גם בתחום הכוח וגם בתחום האירובי.

אבל, מתברר שהפעולה של הסלק לא אחידה אצל כולם.
נמצא כי דווקא אצל אתלטים, כלומר ספורטאים מקצועיים, לא רואים שיפור בביצועים, בעוד שאצל חובבים כן רואים שיפור קל.

וכאן עולה שאלה חשובה –
בעוד שאצל ספורטאי מקצועני כל שנייה חשובה ושווה להשקיע בצריכת תוסף שישפר ביצועים גם אם בשניות בודדות,
היות והן יכולות להיות ההבדל בין מקום ראשון לשני או בין פודיום למקום רביעי,
אצל ספורטאי פנאי לשינויים האלו יש פחות משמעות וחשיבות באופן אובייקטיבי.

אז –

האם כדאי לעשות את המאמץ ולצרוך סלק?

מחקרים אחרים תומכים באכילת מזונות עשירים בחנקות גם בלי קשר לביצוע ספורטיבי.
רוב המחקרים בנושא מצאו כי מיץ סלק יכול להוריד מעט את לחץ הדם.
אם כי ההשפעה היתה נקודתית סביב הצריכה, ולכן לא מהווה דרך לטיפול.

חשיבות צריכת ירקות עשירים בחנקות הגיעה דווקא ממחקר אחר,
מעניין וייחודי
שנעשה באוכלוסייה המבוגרת ופורסם במגזין Journals of Gerontology: Series A .

המחקר מצא כי צריכת מיץ סלק בשילוב פעילות גופנית אירובית יכולה להשפיע על תפקודיות המוח.

המחקר בדק  שילוב של פעילות גופנית אירובית של 50 דק' 3 פעמים בשבוע יחד עם צריכה של מיץ סלק
(במינון של 560 מ"ג שעה לפני אימון)
והשווה לפעילות גופנית ללא צריכה הסלק.

התוצאות הראו כי נוכחות החנקות בתפריט לפני אימון גרם לחיזוק קליפת המוח הסומטומוטורית.

ובעברית – החוקרים הראו כי חל שיפור בחוזק קליפת המוח באזור ספציפי המסייע לשלוט בתנועות הגוף,
וקשור גם לתפקוד קוגנטיבי, לרגשות ולחוויות בין אישיות, למודעות לסביבה ולוויסות הומאוסטטי של הגוף.

השינוי שהתרחש בקליפת המוח ממש "הצעיר" את המוח והפך אותו לדומה יותר לקליפת מוח של אדם צעיר.

 

השתכנעתם?

עוד משהו שחשוב לדעת.

צריכה של סלק יכולה לגרום גם לתנועתיות מוגברת של מערכת העיכול עד שלשולים
וצביעה אדמדמה של השתן והצואה.

הסיבה היא החומר שאחראי על הצבע האדום-סגלגל של הסלק ונקרא Betanin.
היות ובגוף האדם אין אנזים שיכול לפרק את המולקולה הזו, היא לא מתעכלת במלואה,
מתרחשת פעילות מעיים מוגברת, והצבע יופרש דרך השתן ודרך הצואה ויצבע אותם בצבע אדום.

 

כמה לצרוך ומתי?

אם אנחנו מדברים על בריאות כללית – שלבו סלק וירקות ירוקים באופן יומי בתפריט שלכם, לפי תחושת הנוחות האישית.

אם אנחנו מדברים על מינון רצוי לשיפור ביצועים ספורטיביים,
כמות הסלק הרצויה לפי המחקרים היא 60 גר' (200 מ"ל) של משקה המכיל סלק,
בין שעה ל-3 שעות לפני ביצוע המאמץ.

 

 

 

 

 

הפוסט האם סלק משפר ביצועים? הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
https://www.oritshemesh.com/no/feed/ 0
ויטמין D – שחקן חיזוק https://www.oritshemesh.com/vitamin-d/ https://www.oritshemesh.com/vitamin-d/#respond Sun, 17 Apr 2022 12:15:05 +0000 https://www.oritshemesh.com/?p=603 כתבה חדשה שלי שעלתה באתר מגזין הספורט Bikepanel שמרכזת את כל המידע שיש לנו היום על ויטמין D תפקידיו בגוף, במערכת החיסון ובמערכות אחרות מחקרים חדשים על הקורונה ובכלל, האם הוא יכול להיות תוסף משפר ביצועים, ולמי? הדרכה מלאה לשימושכם - מתי צריך לקחת וכמה לספורטאים וללא ספורטאים קריאה

הפוסט ויטמין D – שחקן חיזוק הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>

כתבה חדשה שלי שעלתה באתר מגזין הספורט Bikepanel שמרכזת את כל המידע שיש לנו היום על ויטמין D

תפקידיו בגוף, במערכת החיסון ובמערכות אחרות

מחקרים חדשים על הקורונה ובכלל,

האם הוא יכול להיות תוסף משפר ביצועים, ולמי?

הדרכה מלאה לשימושכם – מתי צריך לקחת וכמה

לספורטאים וללא ספורטאים

קריאה מהנה ומועילה

לינק לכתבה המלאה בעיתון הספורט הדיגיטלי "bike panel"

 

הפוסט ויטמין D – שחקן חיזוק הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
https://www.oritshemesh.com/vitamin-d/feed/ 0
קופאין בספורט https://www.oritshemesh.com/coffe-for-sports/ https://www.oritshemesh.com/coffe-for-sports/#respond Sat, 02 Apr 2022 12:09:26 +0000 https://www.oritshemesh.com/?p=560 בעולם תזונת הספורט השאלה שנשאל תהיה כמה קופאין לצרוך ולא כמה קפה לשתות. תזונת ספורט היא מדע, ולכן אנחנו מנסים לבסס אותה על מחקר קליני, מדידות ותוצאות חד משמעיות. וזה קשה. לא פשוט ליצור מדדים ברורים בהקשר תזונתי, וזה נכון לא רק ביחס לתזונת ספורט. ומדוע? הבעייתיות הגדולה במחקרים קליניים בכלל, ובתזונה ובתזונת ספורט

הפוסט קופאין בספורט הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>

בעולם תזונת הספורט השאלה שנשאל תהיה כמה קופאין לצרוך ולא כמה קפה לשתות.

תזונת ספורט היא מדע, ולכן אנחנו מנסים לבסס אותה על מחקר קליני, מדידות ותוצאות חד משמעיות.
וזה קשה.
לא פשוט ליצור מדדים ברורים בהקשר תזונתי, וזה נכון לא רק ביחס לתזונת ספורט.

ומדוע?

הבעייתיות הגדולה במחקרים קליניים בכלל, ובתזונה ובתזונת ספורט בפרט, היא שלא ניתן לגייס למחקר משתתפים שהיו זהים זה לזה.
כלומר, באופן טבעי ישנה שונות עצומה בין בני אדם שלא ניתן לעמוד את המשמעות שלה, מבחינה ביולוגית, פיזיולוגית ומנטלית,
ולמרות שנשתמש בכלים סטטיסטיים כדי להקטין אותה, עדיין – השונות הזו תמיד משפיעה על התוצאות.

לכן, קשה מאד ליצור הטוויות חד משמעיות לכמה צריך, מתי בדיוק ואיך.
אבל כאשר דובר על תוספים משפרי ביצועים, המינון הוא הכל ובלעדיו, לא נהנה מהאפקט שלהם.

התפקיד שלנו מול ה"בלגן" הזה הוא ערנות ובדיקה עצמית.

המדע יספק טווח ערכים שיכול לתת את התגובה הארגוגנית (משפרת הביצועים),
יחד עם הטווח הבעייתי,
ועלינו לבדוק את זה בכך שנהיה קבוצת מחקר של אדם אחד – עלינו.
אפשר לעשות את המחקר הזה לבד או בליווי אדם חיצוני ומקצועי שידע להתבונן מהצד ולנתח את האפקט.

ונחזור לעניין הקופאין.

הקופאין הוא אחד מקבוצה של תוספים המיועדים לשיפור ביצועים, לא לתיקון חסרים.
ביחס להרבה חומרים אחרים שנחקרו בשנים האחרונות, לגביו אין חילוקי דעות – קופאין עושה את עבודתו נאמנה, ומשפר ביצועים,
אבל – בתנאים ספציפיים, מינונים ספציפיים ו…לא באותה מידה, ולא לכולם.

הסם הפסיכו-אקטיבי הנפוץ ביותר.

האפקט המעורר שהקופאין מיצר, והתפוצה הגבוהה שלו בעולם, זיכו אותו בתואר "הסם הפסיכואקטיבי הנפוץ ביותר"

מבחינת הארגון הבינלאומי למניעת סימום בספורט (WADA), הקופאין הוא חומר מותר לשימוש עד מצב בו הוא מופיע בשתן בכמות שעולה על 12 מ"ג.
כמות השווה לשתיית 5-6 כוסות קפה בשעה לפני הבדיקה.

קיימים שני מנגנונים בהם הקופאין משפיע – מנגנון עקיף ומנגנון ישיר.

המנגנון העקיף עובר דרך המוח
במוח הקופאין יכול לסייע בשימור ושיפור ביצועים במגוון פעילויות אירוביות  על ידי דחיית תחושת התשישות.

התחושה שנוצרת אצל הספורטאי, בעקבות צריכת הקופאין, היא שאפשר לעבוד קשה יותר לאורך זמן יותר ארוך,
כלומר,  השינוי הוא מנטלי, ולאו דווקא פיזיולוגי.

במילים אחרות – הקופאין פועל כנוירו-סטימולטור (מעורר עצבי), ומשנה את התפיסה ביחס למאמץ.

המנגנון הישיר עובר דרך השריר
הקופאין מאפשר גיוס מהיר של יותר יחידות שריר ולכן מאפשר עליה ביצירת כוח.

נמצאה גם השפעה על תפקודי הכבד וניצול השומן לאנרגיה במהלך הפעילות, אבל לא נמצאה אחידות בין המחקרים בתחום הזה.

עם כל זה, חשוב לומר – זו התאוריה.
במחקרים לא תמיד ניתן לראות השפעה משמעותית על הביצועים של הספורטאים הנבדקים.
הסיבה נעוצה, כנראה, בהשפעה הגנטית על היכולת של הספורטאי ליהנות מהשפעת הקופאין.
עד כה מצאו  מס' גנים, שנוכחותם או חוסר נוכחותם יגרמו לשוני בפירוק הקופאין בכבד ולכן גם בהשפעתו.

למשל נמצא כי לכ- 60% מהאוכלוסייה ישנה נטייה גנטית לפעילות מוגברת של אנזים ספציפי בכבד.
האנזים הזה קשור למטבוליזם של הקופאין ומאפשר לגוף לנצל אותו בצורה יעילה יותר מאילו שלא נהנים מאותה נטייה גנטית.

ואיך תדעו אם אתכם כאלו?
אין בדיקה זמינה.
אבל אם אתם שותים קפה והולכים לישון בלי בעיות,  כנראה שאתם שייכים לאילו שלא נהנים מההשפעה המעוררת של הקופאין

התרגלות לקופאין

המוח ומערכת העצבים שלנו עוברות תהליך של הסתגלות לקופאין, ולכן אנחנו מעלים את הצריכה של הקפה שלנו לאורך זמן.
בנוסף, כאשר נוריד את הקפה מהתפריט, התופעות יהיו דומות לתופעות גמילה מסמים פסיכו-אקטיביים אחרים.

יש הרבה מחקרים על ההתרגלות הזו לקפה אבל אין אחידות דעים ואין תוצאות חד משמעיות.
עדיין לא ברור לנו אם לאורך זמן צריכת קפה תוריד את השפעת הקופאין על הספורטאי או לא.
כנראה, שגם בעניין הזה יש לשוני הגנטי הרבה השפעה.

התייבשות וקופאין

צריכת קופאין יכולה לגרום להשתנה מרובה, ועם זאת קיים אפקט של למידה של הגוף, ואפשר לשתות מספיק כדי למנוע התייבשות.

הרעלת קופאין

לפי הספרות הרפואית, הרעלת קופאין יכולה להתרחש אצל האנשים הרגישים לכך כבר מצריכה של כ-250 מ"ג קפאין.
זו הצריכה השווה ל-2-3 כוסות קפה או 8-10 כוסות תה רגיל או כ-10 כוסות קולה.

קיימת תלות בין משקל האדם ולבין כמות הקופאין פר קילו שעלולה להיות מסוכנת עבורו.
מסיבה זו, הסיכון להרעלת קופאין עולה יחד עם העלייה בצריכת הקופאין היומית ועם הירידה במשקל.

ילדים קטנים, בגלל המשקל הנמוך שלהם, נמצאים בסיכון גבוה יותר להרעלת קופאין.
הסיכון הוא לאו דווקא מצריכת קפה ישירה אלא מצריכה של כמות גדולה של מוצרים המכילים קופאין כמו קולה וקקאו.

קבוצה נוספת הנמצאת בסיכון היא חולי אנורקסיה נירבוזה, או אנשים רזים שעושים דיאטה דלת קלוריות מאד.
מעבר לכך שהם שוקלים מעט, הם לרוב מבססים חלק גדול מתזונתם על משקאות מכיל קופאין.
אנשים כאלו עלולים להגיע למצבי הרעלה גם אם הצריכה של קופאין אינה גבוהה מאד באופן אבסולוטי.

קבוצת סיכון נוספת היא אנשים העובדים במשמרות ארוכות.
רופאים או אחיות, אנשים שעובדים הרבה שעות וצריכים לשמור על ערנות לאורך זמן ארוך בלי שינה,
כמו גם סטודנטים ובני נוער. אנשים אלו צורכים משקאות מעוררים בכמות גדולה בלי מודעות לסיכון.

תופעות הרעלת הקופאין מתחילות מנדודי שינה, ומחמירות לתחושת התרגשות, קוצר נשימה, אי שקט,
ובהמשך גם מתקדמות  לבלבול, השתנה מרובה, התכווצויות שרירים, הפרעות בקצב הלב, חרדות, דיכאון,
ומגיעות עד שינויים במצב ההכרה, ומוות.

עוד נקודה מעניינת

נמצא כי אצל צרכני קפה "כבדים" יש במקרים רבים גם צריכה מופרזת של תרופות הרגעה ושינה,
ואצל נשים שצורכות קפה בכמות גדולה נמצא סיכון מוגבר להפרעות במחזור החודשי.

מוות מהרעלת קופאין הוא מצב נדיר, לרוב זו תהיה הרעלה חולפת ולא מסכנת חיים.

עם זאת, יתכן ונוכל לזהות את אותן התופעות המתונות של ההרעלה בעצמנו, על עצמנו,
ולמצוא את הדרך להימנע מההגעה לשם במקום לנסות "לתקן" עם כוס קפה נוספת. (מכירים את המשפט –  "נכין קפה ונרגע?" כזה)

ההמלצות 

קהל היעד לצריכת קופאין הוא ספורטאים שמטרתם לשפר תוצאות וביצועים.

ההמלצה נכון להיום היא 6-3 מ"ג קפאין לכל ק"ג משקל גוף, אבל קימות המלצות גם על 1-6 מ"ג.
בגלל תופעות הלוואי של הקופאין, מומלץ להתחיל במינון הנמוך ולהעלות בהדרגה ובזהירות.

קפה או תוסף קופאין?

בעיקרון, לא נמצא עד כה הבדל משמעותי בין צריכת קופאין בקפה או בקפסולות ייחודיות.

ייתכן ותרכובות נוספות שקיימות בקפה משנות את ההשפעה של קופאין על התאים, אבל זה עדין במחקר.

בעיה נוספת בצריכת קפה ולא תוסף היא הקושי להעריך בדיוק כמה קופאין יש בכוס קפה.

זה לא משמעותי עבור ספורטאי פנאי,
אבל אם אני מעוניינת לשפר ביצועים, אני חייבת להיות מדויקת בכמות שאני צורכת, ואז עדיף תוסף

כרגע ההמלצה היא לצרוך קופאין שעה לפני האירוע, מהסיבה שזה התזמון היחיד שנבדק מחקרית.
באירועי ספורט ארוכים, ניתן לתסף בקופאין גם במהלך האירוע, כמובן לפי פרוטוקול מסודר.

מילה אחרונה

תתייעצו, תבדקו, ובוא זמנית, אל תבנו על הקופאין הרים וגבעות.
גם קופאין, כמו שאר התוספים הארגוגניים, מיצר חידוד  של הביצועים שלנו.
זה לא קסם, והוא לא יקצר לנו את הדרך.
עדין, העבודה הקשה עלינו.

.

הפוסט קופאין בספורט הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
https://www.oritshemesh.com/coffe-for-sports/feed/ 0