סוכר ואוכל מעובד פוגעים בתפקוד המוחי שלנו, והופכים אותנו טיפשים יותר, או לפחות לפחות חכמים ממה שיכולנו להיות. איך זה קורה? ומה אפשר לעשות? כואב לי פיזית לשמוע מורים שמבקשים להביא משהו מתוק למהלך המבחן, כדי להתרכז טוב יותר. מעבר לזה שאכילה תוך כדי מבחן מסיחה את הדעת (ולכן פוגעת בריכוז), מצטברות לאחרונה עדויות
כנס עמותת עמותת חו"ף - למען חולי פיברוזיס ריאתי בישראל - IPF Israel יתקיים בעוד 3 שבועות, ואני אהיה שם להרצות על הפן התזונתי של המחלה ושל הטיפול בה. מה זה בכלל IPF? פיבורזיס ריאתית אדיופטית, כלומר, שסיבתה לא ידועה, היא מחלה בה רקמת הריאות מתחילה להצטלק, ולכן, מתקשה להתרחב. זו מחלה מתקדמת, קטלנית,
תרימו עיניים ותסתכלו מתי הזמן הנכון להתחיל טיפול תזונתי? בממוצע אנשים מגיעים לטיפול כשהמצב גרוע, כאשר הם על סף המשבר, או בעיצומו. ולמה? משבר הוא טריגר שאי אפשר להתעלם ממנו. זה השלב שבו "החשוב" הופך ל"דחוף". נדמה לנו שזה יהיה הרגע בו נוכל להתרכז בבעיה ולטפל בה. אבל האמת היא שבשעת משבר, התגובה שלנו
נושא ההורמונים הנשיים והשינויים בהם במהלך החיים, הפך להיות נושא מאד מדובר. ובעיניי, מרתק לראות את השינוי הסוציולוגי הזה לא פחות מאשר לנסות להבין את הנושא עצמו. הרי עד לא מזמן השיח על שינויים הורמונליים נקשר בעיקר לגיל ההתבגרות. על כל שאר השינויים דיברו בלחש, במקרה הטוב. ולרוב לא דיברו כלל. העניין הוא שהשינויים הורמונליים
ל"ג בעומר היה פעם חג של מדורות – מדורות ענק, עם בובות שהיינו מכינים כדי לשרוף וכמובן המון תפוחי אדמה (קרטושקס) אז נכון שהיום מדורות זה לא אקולוגי, ועדין, זה תרוץ מעולה לדבר על תפוחי אדמה 😊 למה בכלל אוכלים תפוחי אדמה בל"ג בעומר? להבדיל משאר מאכלי החגים היהודיים, הפעם אין שום סיבה! ולראיה,
האם אפשר להתחיל מהתחלה? בחלק הקודם דיברנו על כך שהשיטות שמדברות על "ניקוי הרעלים" בגוף משווקות לנו על ידי מכירה של צורת מחשבה שעל פניו נראית הגיונית, אבל בפועל, אין לה בסיס מציאותי ופיזיולוגי. אחת הסיבות שאין צורך לנקות רעלים דרך דיאטה, היא שבאופן טבעי, לכל אדם יש מנגנוני ניקוי רעלים מובנים, מולדים. לראשון
האם יש תזונה חכמה, כזו שתגרום לי להצליח במבחנים לא כי למדתי עוד אלא כי אכלתי נכון? התשובה היא כן כמו שכתבתי בפוסט על אכילה לשיפור תפקוד מוחי, אם נאכל נכון, המוח שלנו יעבוד טוב יותר. ואם נאמץ הרגלי אכילה נכונים בתקופת מבחנים, נוכל גם למקסם את זמן הלימודים שלנו, נקלוט יותר ונתרכז יותר.
"לאכול אחרי האימון בערב? אבל אני מסיים ב-22:00..." "לא עדיף להפסיק לאכול ב-18:00? " "בדיאטה הקודמת שלי, הפסקתי לאכול מוקדם וירדתי מלא במשקל" "אם אני לא אוכלת בערב, אני קמה רזה ועם בטן שטוחה" נשמע לכם מוכר? אני שומעת את המשפטים האלו המון בקליניקה, אפשר להגיד שאפילו באופן יומי... אז האם לשעת האכילה יש משמעות?
מי המשפיע העיקרי על החלטות התזונתיות שלכם? ההורים שלכם? חברים? רופא? המדיה החברתית? מאמן הכושר שלכם? הסלב התורן שאתם עוקבים אחריו? דיאטנית קלינית? עצוב לשמוע אבל אם חשובה לכם התזונה, יש סיכוי גבוה שאתם מקשיבים לאנשים הלא נכונים... מחקרים מראים כי אנשים מאמצים המלצות תזונה מאנשים ש... נראים טוב, שמשווקים היטב, שמוכרים להם
מה הרגש שהכי מקשה על ילדים להיות במיטבם? רחמים האם אתם מסתכלים על הילד או הילדה שלכם ומרחמים עליהם? על החיים הקשים שיהיו להם אם הם לא ירזו הקושי שתמיד יהיה להם מול אוכל חוסר הקבלה שלהם בחברה האם אתם כבר יודעים איך הם יתבגרו, ואיזה זוגיות תהיה להם ואיך ידחו אותם בצבא ובראיונות
