חיים של ספורטאי השגי, גם אם הספורט עבורו הוא תחביב בלבד,  הם מרוץ ארוך וקשוח
לאורך זמן, המרוץ הזה גובה מגוף הספורטאי מחיר גבוה.
המחיר הוא פיזית, אבל לא רק, ומתבטא על המסלול ובחיים האישיים.
תזונת ספורט מותאמת אישית היא כלי בעל השפעות עצומות, שחורגות ממסלול האימונים.
כלי שיכול לאפשר גם לך להגיע לביצועים טובים הרבה יותר על המסלול ובחיים עצמם.

חיי ספורטאי דורשים השקעה עצומה, ופיזית ומנטלית, לא רק תוך כדי אימון.
יציאה לאימונים אינטנסיביים בכל מזג אוויר, השכמה בשעות-לא-שעות (4 בבוקר? זה בכלל בוקר?), קפיצה גם בחורף למי הים הקפואים (נכון, עם חליפה… ועדיין), התארגנויות אינסופיות, נסיעות לתחרויות, מחנות אימון, ויתור על זמן משפחה וחברים ועל הפוך החמה בבוקר.
על זה מצטרפת והשקעה בלתי נגמרת באביזרים – שעון, אופניים מתקדמות, חליפת ים, נעליים. וכמובן, ברופאים, טיפולים, פיזיותרפיה ועיסויים.

כל המאמץ הזה מכוון לנקודה אחת – התחרות הקרובה, העניין הוא שבדרך לשם הולך לנו משהו לאיבוד.

הרי תמיד חשבת שלהיות ספורטאי/ת, מגלם בתוכו הרבה יותר ערך מאשר מרוץ אין סופי מאימון לאימון…
ציפית ל- 

✔ גוף ספורטיבי – גוף חטוב ומסת שריר גבוהה.

✔ יכולת ריכוז גבוהה וחשיבה חדה, וממוקדת.

✔ רמות אנרגיות גבוהות, איזון במצבי הרוח, ותחושת מסוגלות.

✔ בריאות – גוף חזק, עמיד למחלות ומתאושש בקלות מעומסים.

✔ שינת לילה טובה, ושכמה קלה יותר.

והמציאות?
במציאות הדברים נראים קצת אחרת.

האימונים אינטנסיביים, ואת/ה דוחף/ת את עצמך עוד ועוד, אבל הגוף לא נותן.

הגוף מתאושש לאט, ואת/ה  מתקשה לקום לאימון הבא, מסתובב/ת בתחושת כבדות וחולשה ובמצב רוח ירוד, נפצע/ת יותר מדי, וחולה הרבה יותר מדי.

האנרגיה נעלמת מהר מדי, והיום הופך לאתגר של עייפות ובלבול.

פתאום את/ה לא רעב/ה – ואז רעב/ה מדי, שום דבר לא מספיק או לא מתאים,
והכנת הארוחה נראית כמו עוד משימה שאין לה מקום בלו"ז.

נשמע מוכר?
על הפער הזה, בין הרצוי למצוי, אפשר לגשר בעזרת תזונה.

תזונת ספורט מותאמת אישית – הבסיס להצלחה שלך

תזונה מדויקת, מותאמת אישית לספורטאי/ת הישג כמוך, היא הכלי נגיש ונוח, שיכול לשנות עבורך את התוצאות.

תזונה כזו ולהעניק לך את כל מה שחיפשת – הגעה לתחרות בשיאך, התאוששות מהירה, צמצום הסיכון לפציעות ולתחלואה, יכולת שמירה על משקל ואחוזי שומן תקינים, תחושת ערנות, מיקוד וריכוז לאורך היום

והכי חשוב? התוכנית מותאמת לשגרה שלך, לאורח החיים שלך, גמישה וקלה ליישום ומאפשרת לך לשלב את "החיים הרגילים" בתוך שגרת תזונת הספורט שלך.

(מה התוצאה אם אוכלים בריא אבל לא מותאם אישית?
כתבה קצרה ששעשעה אותי על האפקטים הלא מוכרים של המעבר לאכילה בריאה, כזו שלא הותאמה לך)

איך התהליך איתי נראה?

בתהליך איתי נתחיל במיפוי אישי של השגרה שלך: נבין את שגרת האימונים, המטרות, ההעדפות וכל פרט שמשפיע עליך כספורטאי/ת.
בהתאמה, נבנה תוכנית תזונתית מותאמת אישית שתומכת בשגרה שלך ומשתלבת איתה בצורה מושלמת.
התוכנית מתייחסת באופן מותאם לכל שלב בעונה: תחרויות, אימונים או מנוחה, וגם לתקופות פציעה והתאוששות.
בנוסף, ניתן פתרון לכל הסימפטומים שהתפתחו משנים של תזונה שאינה מותאמת לצרכי הגוף, כמו עייפות, חולשה, קושי להתאושש, ירידה במוטיבציה ועוד.

✔ רוצים לדעת עוד מה החוויה אישית של ספורטאי הישג אצלי בקליניקה? קראו כאן

אל תישאר/י עם תחושת התסכול.

זה הזמן שלך לקחת את הצעד הבא ולהפוך את ההשקעה שלך להצלחה מוחשית.

צור/י קשר עכשיו ותן/י לי לעזור לך להיות במיטבך – בתחרויות, באימונים ובחיים.

ברגע שבני נוער אוכלים לא מספיק ביחס למה שהם צריכים ובמגוון שדרוש להם על מנת לספק את צרכי הגוף הגדל, מתרחשת פגיעה רב מערכתית – במערכת העיכול, בוויסות מנגנוני רעב ושובע, ביכולת הריכוז, בוויסות מצבי רוח (לא שהם באמת יודעים לעשות את הוויסות הזה גם ככה בגיל ההתבגרות…) ובעקבותיהם פגיעה בגדילה, בהתפתחות המינית ובפוריות.

"לאכול אחרי האימון בערב? אבל אני מסיים ב-22:00…"
"לא עדיף להפסיק לאכול ב-18:00? "
"בדיאטה הקודמת שלי, הפסקתי לאכול מוקדם וירדתי מלא במשקל"
"אם אני לא אוכלת בערב, אני קמה רזה ועם בטן שטוחה"

נשמע לכם מוכר?
אני שומעת את המשפטים האלו המון בקליניקה, אפשר להגיד שאפילו באופן יומי…

אז האם לשעת האכילה יש משמעות?

כן, ולא.
אחת מאמרותיו הידועה של הרמב"ם הינה "בבוקר אכול כמו מלך ובערב כמו אביון". כרופא, הוא מצא שזה משמר על הבריאות, אבל מה הן הסיבות לכך? האם השעה היא הבעיה, או משהו אחר?
תאוריות רבות עוסקות בקשר שבין שעת הארוחה לבין המשקל – למשל – שינוי ברגישות לאינסולין בלילה (מה שמעודד אגירת שומן), שינוי בריכוז הקורטיזול (כלומר, עליה בהורמוני לחץ שמעלים אגירת שומן), עליה בקצב שריפת הקלוריות בבוקר לעומת הערב, ריקון קיבה מהיר יותר ביום לעומת הלילה ועוד.
אלו תאוריות, ויש בהן הרבה מהאמת.

אבל, יש משהו נוסף- מוכח מחקרית:
מי שלא אוכל בערב מרזה היות ולרוב הוא פשוט אוכל פחות!
ואיך זה קורה?
בואו נדמיין מצב:
דנה (בדוי לחלוטין) חוזרת מהעבודה ישר לאיסוף הילדים, חוגים, מקלחות וכו'. בין לבין היא חוטפת משהו, שניצל קר מהצהריים, חצי חביתה. לא כל כך מצליחה לשבת לאכול. עם סיום הבלגן והשקט הפתאומי והנעים שיורד על הבית, מתעורר הרעב. אבל העייפות גדולה ולמי יש כוח להכין משהו. כל מה שבאמת מתחשק לה זה משהו לנשנש, וגם לראות טלוויזיה, ולנוח לפני השינה. קצת זמן איכות כדי לא להרגיש שכל מה שהיא עושה בחיים זה לעבוד ולישון.
אז היא לוקחת איתה אל מול הטלוויזיה משהו לאוכל, וקמה שוב וממלאת את הצלחת ושוב…

או מצב דמיוני לחלוטין כזה:
דני (בדוי גם כן) חוזר הביתה מאוחר. הילדים עדין משתוללים. והוא, שחוזר מאוד רעב, יושב לאכול בתוך כל הבלגן. חצי אוכל חצי מנהל דיון עם הילדים על מה שקרה היום או מה שיקרה מחר.
וכשיורד סוף סוף שקט על הבית, כל מה שהוא רוצה זה לנוח מול הטלוויזיה, או לשבת קצת לשוחח עם האישה. כן- קצת זמן איכות כדי להרגיש שלא כל מה שהוא עושה בחיים זה לעבוד ולישון… אז הוא מוציא בירה, ופיצוחים, או יושב איתה לאכול, כי היא עדיין לא הספיקה…

בקיצור – הבנתם.
מה שקורה בלילה זה לא שהאוכל הופך עשיר יותר בקלוריות מאשר הוא בבוקר.
מה שבפועל קורה אצל רוב האנשים זה שהם אוכלים הרבה יותר מדי קלוריות בלילה.
ולאכול יותר מדי – זה משמין. הלוואי והיה לי פתרון לזה…

אז אם אתם עושים אימון ערב – אל תוותרו על אכילה מאוזנת אחרי. זה לא מה שישמין אתכם, אבל זה כן יאפשר לכם להתאושש מהאימון, להגיע לאימון הבא טוב יותר, לישון טוב יותר.
ופרגנו לעצמכם ארוחת ערב מסודרת, גם אם זה בשעה מאוחרת. מגיע לכם.
תזכרו שהמטרה האמיתית היא להישאר רזים. ולא לרזות. ואם הדרך למטרה תהיה רצופה בסבל (רעב זה סבל, כן), לא תצליחו לשמור עליה.
בהצלחה!

המצווה הכי משמעותית בחנוכה היא דווקא לא אכילת סופגניות
(אני יודעת שאת המומים 😊 )
אלא הגדלת האור שאנחנו מפיצים במטרה להאיר גם את הסביבה ולהוסיף לאור של האחרים

אז חשבתי להאיר לכם על כמה מיתוסים שגויים
שהורסים לכולנו את התזונה, את הדיאטה, ולפעמים את מצב הרוח
ואולי דרך זה לתרום את שלי לחג היפיפה הזה

אז לכבוד 8 נרות, יש לי 8 מיתוסים עבורכם.
את המיתוס האחרון, לכבוד השמש, שפורסם בכתבה המקורית בדף הפייס שלי, תוכלו לקרוא פה באתר בכתבה נפרדת בשם "האם תזונה זה מדע?"

קריאה מועילה ומנה!

1. צריך לספור קלוריות כדי לרדת במשקל

   לא. ממש לא.

   לא צריך לספור ויותר מזה, האמת שמסתירים מכם היא שאי אפשר לספור קלוריות.

   שיטות ההערכה לכמה קלוריות יש בכל דבר הן, בדיוק כמו שהן נקראות – הערכה, וככאלו הן לא מדויקות, ולא מאפשרות לדעת באמת כמה קלוריות צרכתם גם אם שקלתם ומדדתם את כל רכיבי המנה.

2. כמות הקלוריות במזון מאפשרת לדעת כמה הוא משמין

   לא

   זה לא כמה קלוריות אכלת (שכאמור, אי אפשר באמת לדעת) אלא זה מה המקור של הקלוריות הללו,

   כדי לדעת איך מזון מסוים ישפיע עלינו צריך לדעת הרבה יותר מכמה קלוריות יש בו. למשל מה הרכב המזון, מה הרכב הארוחה, ואפילו חשוב יותר מי אוכל, מתי ואיך…

   בקיצור – אי אפשר לקרוא למזון מסוים "משמין" כמו שאי אפשר לטעון שמזון אחר "לא משמין"

3. ספורט מרזה כי הוא שורף קלוריות

   לא

   ספורט יכול לעזור בירידה במשקל, אבל לאו דווקא בגלל הקלוריות שנשרפות, אלא בעיקר בגלל התהליכים המטבוליים שהוא מעורר בגוף, וגם זה רק בתנאי שהעובדה שאני עושה עכשיו ספורט לא גורמת לי לאכול יותר

4. יש לי שעון! אני יודעת כמה אני קלוריות אני שורפת באימון

   אני מניחה שניפוץ המיתוס הזה יבאס מאד הרבה אנשים

   אבל לא, אתם לא באמת יודעים כמה אתם שורפים באימון.

   השעונים על סוגיהם בנויים על משוואה מתמטית, שמעריכה את כמות הקלוריות שאתם יכולים לשרוף התאמה לגיל שלכם, המין, ואולי לפי הדופק

   כמו ביחס לקלוריות שאמרנו קודם, זו הערכה מאד כוללת, וחבל להכניס אותה לשיקולי בניית התפריט שלכם כאילו היא אמת מדעית.

   היא לא

   כמה תשרפו באמת באימון מאד אינדיווידואלי, ומשתנה עם הזמן, ולא רק בגלל הגיל

   והיי – גם זה קשור למה אתם אוכלים וכמה…

5. צמחונות וטבעונות הן צורות אכילה בריאות יותר

   לא

   כשאני אומרת "צמחוני" או "טבעוני" אני אומרת מה האדם לא אוכל,

   אבל תזונה בריאה מתייחסת למשהו אחר

   למה אני כן אוכלת

   ואם אני נמנעת מבשר זה לא אומר שאני כן אוכלת טוב

   ואם אני נמנעת מגבינות, ומוצרי חלב, זה לא אומר כלום על מה שאני מכניסה לגוף שלי

   כלומר – אני יכולה להיות צמחונית או טבעונית ולאכול גרוע, ממש גרוע

   ואני יכולה להיות "אוכלת כל" ולאכול מאד בריא ….

   אל תפלו לפח הזה

6. לא בריא להיות שמן

   זה מיתוס קצת טריקי

   בעיקרון, אפשר להיות בעודף משקל ולהיות מאד בריא, בתנאי שאני אוכלת בריא וטוב ועושה פעילות גופנית

   אבל, ופה הטריק –

   אם אני אוכלת בריא ובהתאמה לגוף שלי לא אהיה שמנה

   אם אני בעודף משקל – אני אוכלת יותר מדי, וגם אם זה אוכל בריא, זה לא תקין לגוף

   אז אמנם עדיף להיות בעודף משקל ולאכול בריא ולעשות ספורט, אבל עדיין לכמה אני אוכל יש משמעות בריאותית

7. להיות רזה זה בריא

   וגם פה יש טריק

   אפשר להיות רזה וחולה. אפילו מאד

   בין אם אני אוכלת אוכל רע, ופשוט "רזה גנטית" או אם אני עושה המון ספורט ולא אוכלת בהתאמה, או אם אני לא אוכלת מספיק

   כך, כך או כך – בריאות זו לא.

   ביננו, לפעמים זו מחלה קשה יותר מאשר השמנה

   הידעתם שאנורקסיה זו מחלה עם פרוגנוזה (כלומר, סיכויי החלמה) נמוכים מאד?

8. הוא רזה, אז שיאכל מה וכמה שהוא רוצה

   ופה מתחברים שני המיתוסים הקודמים, ומתווסף להם "בונוס".

   היות וחברתית-תרבותית קל לנו יותר לראות ילד רזה אוכל 3 סופגניות מאשר ילד בעודף משקל, פחות הורים ידברו או יתווכחו עם הילדים שלהם על כמה הם אכלו, אם הם רזים.

   וזו טעות.

   טעות גדולה

   UGE MISTAKE

   בריאותית, הנזק הוא אותו נזק לשני הילדים, וחינוך להרגלי אכילה בריאה צריך להתקיים בין אם הילד במשקל תקין או לא.

   ואם אנחנו מוצאים את עצמנו מעירים רק לילד בעודף משקל, אנחנו יוצרים נזק גדול יותר מאשר עוד סופגנייה.

צריכים עזרה? אשמח, זה בדיוק מה שאני עושה, מוזמנים לשלוח הודעה או להתקשר 0544998510

תזונת ספורט זה מדע ששואל מהי ההזנה המיטבית עבור אדם שעוסק בפעילות גופנית, במטרה הן למקסם את הביצועים שלו, ליצור שיפור והתקדמות והן בנייה מיטבית של הגוף ושמירה על הבריאות שלו.

וכאשר אנחנו מדברים על הזנה זה כולל מעבר לאוכל ותוספים גם שתייה.

בקיץ הישראלי זו בהחלט נקודה חשובה לשים אליה לב.

חוסר בנוזלים יכול לפגוע גם בביצועים, גם בהתאוששות וגם בבריאות הספורט.

כמה צריך לשתות סביב אימונים? כמה צריך לשתות בכלל במהלך היום? כמה שותים כדי להכין את הגוף למאמץ?

על כל אלה, ועוד, בכתבה המצורפת

תיהנו

הסרט הדוקומנטרי  "כוח טבעי" (שנקרא באנגלית the game changers ומופץ ע"י נטפליקס),

טוען שדיאטה טבעונית היא האופטימלית עבור ספורטאים,

בעוד שדיאטה שכוללת בשר היא דיאטה מזיקה הן לביצועים הספורטיביים והן לבריאות בכלליות.

האם זה נכון? 

בדקתי.

ואתכם אני מזמינה לקרואת את הכתבה המלאה בנושא באתר הספורט bike panel"

בכתבה אני מפרקת את הטיעונים אותם מעלה הסרט, ובודקת אותם, אחד אחד.

כדי שאם תבחרו או בחרתם בטבעונות כדרך חיים, תדעו מה ההשפעות ואיך עושים את זה נכון.

יותר ממוזמנים לקרוא

לינק לכתבה המלאה בעיתון הספורט הדיגיטלי "bike panel"

חלבונים מהצומח הם מקור החלבון העיקרי עבור צמחונים,

מקור החלבון היחיד עבור טבעוניים

ומקור חלבון נוסף עבור מי שאוכל מכל המגוון.

נפתח קודם כל בצפירת הרגעה – יש בהחלט חלבונים בצומח.

העניין הוא שכאשר חלבון צמחי הוא המקור היחידי או העיקרי לחלבון, אנחנו נתקלים במספר בעיות.

בכתבה הזו נתעכב על 2 בעיות עקריות. 

הרכב החלבון הצמחי

הרכב החלבון הצמחי שונה מהרכב החלבון מהחי, ופחות אפקטיבי לבניית שריר .

כאשר אנחנו מדברים על חלבון מהצומח, אנחנו מדברים על חלבונים שאינם מלאים.

כלומר, אינם מכילים בצורתם הטבעית את כל חומצות האמינו החיוניות.

מתוך 22 חומצות האמינו, קיימות 9 אותן מכנים "חיוניות" היות והגוף לא יכול ליצור אותן בעצמו, ולכן הכרחי לקבל אותן מהתזונה.

אותן 9 חומצות אמינו חיוניות, כוללות שלוש ייחודיות, המכונות בקיצור BCAA – חומצות אמינו מסועפות.

חומצות אמינו אלו לא צריכות לעבור דרך הכבד כדי להיספג מהדם לשריר, ולכן משמעותיות בבנייתו.

לאוצין

אחת מהן, הלאוצין, ידועה כבעלת השפעה ישירה על בניית מסת שריר אחרי אימון, על פירוק שומן ועל רמות הורדת רמות סוכר בדם.

בשונה מ-2 חומצות האמינו החיוניות האחרות, ליזין ותירוזין, שנמצאות במינונים משתנים בחלבונים מהצומח,
הלאוצין היא חומצת האמינו שקשה יותר להגיע למינון מספק שלה דרך צריכה בלעדית של חלבון מהצומח, והיא דורשת תשומת לב מיוחדת.

עבור מי שכן אוכל דגים, מוצרי חלב וביצים החומצה הזו זמינה הרבה יותר.

ניצול ועיכוליות של חלבון צמחי

בממוצע 90% מהחלבון שמגיע מהחי מתעכל בגוף,
בעוד שרק 40-80% מהחלבון שמגיע מהצומח מצליח להתעכל ולהיות מנוצל בגוף.

השוני נובע בעיקר מגורמים בתוך הצמח שמעכבים את הספיגה ומגורמים בעיכוליות בגוף האדם.

מסיבה זו, כאשר התזונה מבוססת צומח יש לצרוך כמותית יותר חלבונים מאשר בתזונה המכילה חלבון מהחי.

אבל, עליה וקוץ בה.
יותר חלבון אומר יותר הפרשה של אוראה וחנקות בשתן,
דבר שעלול להעמיס על מערכת השתן והכליות , ולכן דורש תשומת לב ומעקב.

נמצא כי כאשר מבודדים את החלבון מהצמח משאר הרכיבים שמפריעים לו להיספג הוא באמת ייספג טוב יותר.
באותה נשימה, נמצא גם שהגוף מנצל חלק גדול מהחלבון המבודד דווקא לתהליכי אנרגיה ולאו דווקא לתהליכי בניית שריר,
כך ששימוש בחלבון מבודד (כמו אבקות חלבון צמחיות) לא באמת פותר לנו את הבעיה.

מה עושים?

כדי לצרוך תזונה מאוזנת מהצומח, שגם תומכת תהליכי בניית שריר חשוב להקפיד על כמה נקודות –

1. גיוון מקורות החלבון, ובכך לאפשר מגוון גדול יותר של חומצות אמינו בתזונה
2. שילוב דגנים וקטניות בתפריט במטרה להגיע לשילוב מלא בין כל חומצות האמינו.
3. צריכה מספקת של אנרגיה – במקרים רבים תזונה שמבוססת רק צומח מכילה פחות קלוריות ודורשת נפח אכילה גדול יותר. נשמע דיאטטי? אולי, אבל לא מחייב.
   ביחס לספורטאים ועל אחת כמה וכמה ילדים שעושים ספורט, מיעוט קלוריות יפגע ביכולת הגוף לבנות את השריר, גם אם יש כמות יפה של חלבונים בתפריט.
4. הקפדה על תזמון הארוחות במטרה לאפשר ספיגה מיטבית של חלבונים למען בניית שריר
5. לצמצם צריכה של גורמים המפריעים לעיכוליות החלבון כמו אלכוהול
6. להקפיד על צריכה מספקת של לאלוצין בתפריט – זה דורש צריכה מוגברת של חלבונים בארוחות ושילוב מודע ומכוון של מקורות המכילים יותר לאוצין, כמו חלבון תירס.

ועוד המלצה חמה – אכן מדובר בנושא מורכב.
פנו ליעוץ עם איש/אשת מקצוע כדי לבדוק שאתם אוכלים נכון לגוף שלכם ולפעילות הגופנית שלכם.

אני פה לעזור גם בבניית תפריט מתאים, וגם בבדיקת תפריט קיים והתאמתו לצרכיכם הנוכחים.