בכלליות, תכנון זה כלי עבודה שמטרתו לעזור לי להיצמד למה שאני צריכה לעשות, כדי להגיע לאן שאני רוצה להגיע.

כן, וויז של החיים.

ביחס לצריכה וקנייה נכונה של מזון, נצטרך לחשוב ולתכנן מראש מה אנחנו הולכים לקנות,

מה הכמויות שנדרשות לנו, וגם מה נבשל השבוע, ואולי גם מי וכמה אנשים יאכלו השבוע בבית.

פתחו את המקרר והארונות וערכו רשימה לפני היציאה לקניות. ברשימה כתבו גם כמויות נדרשות, והקפידו לעמוד בהם.

הקושי האמתי צפוי להיות בחנות עצמה – אל מול האריזות הגדלות (מדי) במחירים מוזלים והמבצעים.

שם, אנחנו מעגלים קצוות וקונים יותר מדי ושוכחים מה תכננו.

אולי יעזור לכם לזכור כי במחקרים נמצא שאנשים שקונים בחנויות המוזלות לא רק קונים יותר (ולכן גם לא חוסכים) אלא גם זורקים יותר…

אז תגיעו מדויקים או לחילופין קנו בחנות ליד הבית. בסוף כנראה שזה יהיה גם חסכוני יותר.

את הקניות הקפידו לאחסן בצורה מתאימה לכל מוצר.

כן, הם.

במקום המשפט השחוק שאנחנו מסננים בכעס, כל פעם שאנחנו זורקים את השאריות שהם משאירים בצלחת,

"יש ילדים באפריקה שאין להם מה לאכול", אפשר ללמד אותם הערכה וכבוד לאוכל.

הסבירו להם איך לבנות רשימת קניות ומנו אותם אחראיים לכתיבתה.

קחו אותם אתכם לסופר או לירקן,

למדו אותם לקרוא תאריכים, מחירים, שתפו אותם בבחירת הירקות והפירות הביתה,

דברו איתם על שמירה על הכדור שלנו דרך מניעת בזבוז מזון, על שימוש בכל האוכל שקונים, על הבישול ועל האחסון שלו.

תהיו עבורם דוגמא לאיך אוכלים בצורה לא בזבזנית – לא מעמיסים את הצלחות, בבית או בבית מלון, אלא לוקחים רק מה שאוכלים, משתמשים בשאריות המזון לתבשילים אחרים (חשבתם למשל להוסיף את שאריות המרק לבולונז?)

ואפילו (רחמנא ליצלן) אוכלים אותו אוכל יום אחרי יום…

כך לא רק נחסוך ונצמצם בזבוז, לא רק נסנדל את עצמנו מלבזבז, אלא נחנך לערך חשוב עוד יותר – הערכה והוקרה למה שיש.

אה, רגע!

לפני שאתם הולכים, חשוב מאד

אבל על הנושא (החשוב מאד) הזה, אכתוב בפעם אחרת.